אדמונד דולאק והנסיכה על העדשה
היכולות שלו היו על גבול הגאונות. הוא התעניין באמנות המזרח ולמד סינית, ערבית, עברית ופרסית.
היכולות שלו היו על גבול הגאונות. הוא התעניין באמנות המזרח ולמד סינית, ערבית, עברית ופרסית.
על עבר ביטוחי, אגדות עם, פרסום, לוחות שנה ואירועים מתולדות היישוב
לא יודע אם הייתי נוהג כמו הילד שצעק שהמלך עירום. כנראה שהייתי חושש למעמדי בחברה. אבל הייתי ילד שתמיד חיפש בעיות בסיפורים שקראתי.
הרעיון לפוסט עלה לי כשהגעתי עם אפרים סידון למפגש עם ילדים בבית ספר, שם קיבלנו איורים שהילדים הכינו לעטיפת הספר הזה
זהו סיפורן של ארבע חיות משק זקנות, שאחרי שנים שהן תרמו תרומות חשובות לבעלי הבתים שלהן, היחס אליהן הופך להיות מחפיר והן אפילו מועמדות לחיסול.
מקרה "היפה והחיה" מיוחד בעיני, בעיקר כי מדובר בדמות אנושית, שרק מתוקף איזו קללה הפכה ל"חיה", ועצם הרתיעה מהדמות שלה היא זאת שמובילה את העלילה.