יוסי ואני בעקבות צ'רצ'יל ודיקנס
קשה לי להבין איך קרה שעד לפני שנתיים לא הייתי בבקבוק העור? הרבה יותר קל לי להבין את דיקנס ואת ברטראם ואדרום מאץ מאשר את עצמי.
אז כשיוסי שאל אותי, לאן ניסע ביום ראשון? אמרתי, לקובהאם.
קשה לי להבין איך קרה שעד לפני שנתיים לא הייתי בבקבוק העור? הרבה יותר קל לי להבין את דיקנס ואת ברטראם ואדרום מאץ מאשר את עצמי.
אז כשיוסי שאל אותי, לאן ניסע ביום ראשון? אמרתי, לקובהאם.
ככה על פי נחום גוטמן סיים לובנגולו מלך זולו את חייו:
האייל מאת סאקי (ה.ה. מונרו) תרגום ואיורים: דני קרמן תרזה, מרת תרופלסטאנס, הייתה האישה הכי עשירה והכי בלתי נסבלת בכל מחוז וולדשייר.
הרשומה הזאת תיקח אתכם מהמוזאיקה של רוונה עד לאיאן פלמינג שהמציא את ג'יימס בונד.
באנגליה, המושג פאבליק סקול הוא מטעה. השם נשאר מהתקופה בה כל ילד היה יכול להתקבל, אבל כיום מדובר בבתי ספר יוקרתיים שלא מקבלים כל אחד.
כשנשאל קנת גראהם, אחרי ההצלחה של הרוח בערבי הנחל, למה הוא לא מוסיף לכתוב, הוא אמר: "מה הטעם לעסוק בסבל הזה? הרי חוץ ממך וממני אין בכל בריטניה יותר משישה אנשים שמבינים פרוזה… אז למה אני בכל זאת כותב? כמה שזה יישמע לך מוזר, אני משתעשע ברעיון שאיכשהו ומתישהו אצליח לבנות משפט טוב שיגרום לתומס…
למרות שמילדותי אהבתי את הסופרים הצ'כים, את האהבה שלי לפראג הנחילו לי דווקא שני סופרים שאינם צ'כים. האחד הוא איטלקי ששמו אנג'לו מריה ריפלינו, שכתב את הספר המצוין פראג הקסומה , והשני הוא סאדאקת קארדי, בן לאב פקיסטני ואם פינית.
בכל פעם שאני נמצא בלונדון, אני מחפש את מקורות השנינה הבריטית. כמות ספרי הציטוטים של אנשי השנינה הבריטים, בעיקר סמיואל ג'ונסון, אוסקר ויילד וג'ורג' ברנרד שו, היא עצומה.
כשסיימתי לכתוב את הרשימה על תומאס דיי חשבתי שכדאי לספר על עוד כמה דמויות מוזרות בריטיות.