הסתנבות מוצדקת ולא מוצדקת
כשאתם נוהגים ברכב ורואים נהג אחר שמסכן את הנהגים האחרים – האם אתם שונאים אותו או רק בזים לו?
כשאתם נוהגים ברכב ורואים נהג אחר שמסכן את הנהגים האחרים – האם אתם שונאים אותו או רק בזים לו?
הגיעה לידינו הזדמנות יוצאת דופן לעקוב אחרי תהליך העבודה של מרווין פיק, על איורים שהחל להכין לספר בית קדרות.
“תאמינו לי, אני עצמי סופר ואני יודע שבכל ספר יש קטעים שאפשר לדלג עליהם. לא כל קורא יודע לדלג במקומות הנכונים. אני אעשה את זה בשבילכם.”
המשך הפוסט הקודם, ובו יסופר על התלאות של יוסי גולדברג ושלי בעיירה קובהאם, על הגילוי המרעיש של מר פיקוויק ועל מסתרי המכניקה הגרמנית. אה, וגם – אין אדם שהוא אי.
את העבודות של יז’י סליבה הכרתי ואהבתי זמן רב לפני שפגשתי אותו.
כאשר ג’ורג’ קרוקשאנק, גדול הקריקטוריסטים והמאיירים באנגליה של המאה ה-19, שכב הוזה ימים ספורים לפני מותו, הוא מלמל: “ומה יהיה עם הילדים?” אשתו אליזבת אמרה: “הוי, כמה הוא מבולבל, הרי אין לנו ילדים…”
האם נחוץ להכיר היטב את לונדון כדי להתחיל להבחין ואפילו להתאהב בפרטים הקטנים, או שמא עיון בפרטים הקטנים יגרום לנו להתאהב בעיר? התשובה קשורה לאופי הפרטים ועד כמה הם קשורים לסיפור של העיר. מי הזיז את הגבינה אחת האטרקציות שמציעה לונדון המודרנית היא הגן הנפלא על בניין הווקי טוקי ברח’ פנצ’רץ’. גם לאחר שהזמנת מקום מראש…
הרשומה פורסמה לראשונה באתר הישן. הסיבה העיקרית לשיגעון שלי ללכת בעקבות שלושה בסירה אחת, לתרגם אותו ולהוסיף הערות וטיולים, מקורה בשורה הזאת שמופיעה בתרגום הישן של אפשטיין משנות ה-20 של המאה הקודמת: