מוזיקה בספרי ילדים
כשאני כורך ביחד שתי המילים "איורי מוזיקה" אני נזכר במשפט חשוב של שלום עליכם: תמיד צריך לזכור ש"לביבות בחלום" זה חלום ולא לביבות.
הלילה יש לשמוח
ואז הייתי יושב וחושב באיזה סגנון או באיזו טכניקה אצייר הפעם את הרעיון המקורי הזה שכבר ציירתי כמה פעמים בעבר.
כאשר אלה תהיה בת 64
זה היה טבעי להיזכר בשיר הזה של הביטלס. לכבוד יום ההולדת של אלה בחרתי להביא כמה איורים שאני אוהב מתוך שני הספרים האלה.
עמנואל לוצאטי – על מאיירים ועל מוזיקה
לוצאטי היה יוצר מגוון וחרוץ שאין רבים כמותו. הוא עבד בכל סוגי החומרים, יצר בובות ואייר המון ספרי ילדים, וזה מלבד הפעילות העצומה שלו בתיאטרון ובקולנוע.
פיישנס של גילברט וסאליבן ומשהו על אוסקר ויילד
כשהיה בן 35, לאחר שהיה פקיד במשרד החינוך ועורך דין, וכשהיה כבר מחזאי די ידוע, פגש את ארתור סאליבן והחלה השותפות הידועה ביניהם שנמשכה כעשרים שנה.
ברל אייבס והגברת הזקנה
אחד משירי הילדים האהובים שלו היה כמובן השיר על האישה הזקנה שבלעה זבוב. השיר הזה היה אמנם מוכר ואהוב גם לפני הביצוע שלו, אבל היום אצל רוב האמריקאים הוא מחובר לברל אייבס.
שלושים ושתיים שנים לשלושים שנים דודאים
למרות שציירתי למעלה מ-500 ספרים, מי שמכירים אותי כמאייר שואלים אותי בעיקר על והילד הזה הוא אני ועל האריה שאהב תות. אני אמנם אוהב את שני הספרים האלה וכמובן שמח בהצלחה הענקית שלהם, אבל איכות לא קשורה אצלי בהצלחה, ויש ספרים רבים שנחלו כישלון מו"לי וכמעט שלא זכו שיקנו אותם, אבל בעיני נחשבים לחשובים ומעניינים…
רקהאם מצייר את וגנר
הרעיון לכתיבת הרשומה הזאת בא לי כשקיבלתי את הספר הזה של אומברטו אקו:
על אנשים ועל מוזיקה – תיקון טעות
ברשומה האחרונה הופיע בין השאר ספר בשם על אנשים ועל מוזיקה. שם המחבר שהופיע עליו היה ה. ו. היינסהיימר. בתגובה כותב לי אלון פרי: "בטח התבלבלת בין ביבר בפה-דיאז לבין על אנשים ועל מוזיקה. כמה שהוא צודק..