שנות החמישים – איור ללא קונטור
מדובר במאיירים שאיירו גם ספרי ילדים וגם איורים לפרסום, שהביאו רוח חדשה שהייתי מכנה אותה אביבית, שהתאימה קצת לתקופה של אחרי מלחמת העולם השנייה, ובמובנים מסוימים אפשר להצמיד לה את המושג אופטימית.
בקינגהאם, הרחוב הכי מבוקש בלונדון – טיול וירטואלי לימי קורונה
נערוך טיול ברחוב שאורכו בסך הכול כמאה מטר, ובמשך השנים גרו בו 14 אישים, שכל אחד מהם נחשב לידוען.
כתבנו מביא את האיורים מהשטח – כשהנרי פגש את דייוויד
מהמאייר נדרשו יכולת רישום והעתקה של המציאות, זיכרון ויזואלי, ובעיקר חוש עיתונאי, שבעזרתו יוכלו להחליט איזה רגע יסמל את האירוע יותר מכל שאר הרגעים
השרפה הגדולה בלונדון, כיצד הונצחה ואיך הושכח המנציח
כל ילד אנגלי מכיר את הפרטים על השרפה, שהתחילה במאפייה קטנה ברחוב פאדינג ליין וזכורה היום כאחת משתי הטראומות הגדולות של לונדון.
דרווין והאבולוציה בראי ההומור
הסיבה להערצה שלי אליו היא לא רק בגלל התאוריה שלו, ששינתה את תפיסת העולם של רוב האנשים החושבים, אלא גם בגלל אישיותו המרתקת.
מה מסתתר בשירי הילדים?
כשאני מספר על הפרשנות הזאת, אני שומע בדרך כלל דברי הסתייגות מהעומס הפרשני שמעמיסים על שיר ילדים תמים.
מותר לצחוק על ההיסטוריה?
למרות שעל התנ"ך נעשו סאטירות פה ושם, אני לא מעלה בזיכרוני ספר קריקטורות או סאטירה כתובה שמטפלים בהיסטוריה של עם ישראל.
בעקבות תעלומת קספר האוזר
סיפורו של קספר האוזר – שרבים מכנים אותו "האגדה על קספר האוזר", או החידה, התעלומה, המסתורין – הקסים מאות יוצרים, ציירים, פסלים, סופרים, משוררים, אנשי תיאטרון, מחול וקולנוע.
סאטירה היסטורית – אוסברט לנקסטר רב הפעלים
כשאתם עושים סאטירה על מנהיגי ההווה יש סכנה שיתבעו אתכם תביעות דיבה או סתם ישמיצו אתכם. אבל אם אתם מעזים ללעוג על ההיסטוריה ועל המיתוסים הלאומיים, הסכנה היא שמיד תקבלו את התואר בוגדים.