הומור ישראלי באנגלית
זאת הזדמנות מבחינתי לבדוק האם האיורים האלה עומדים בפני עצמם גם ללא הטקסטים
תודה לעיתונאים – 3
בשנות ה-70, 80 ו-90 איירתי לכתבות של הרבה מאוד עיתונאים. מדי פעם אני מוצא בארכיון שלי עוד שמות שמזכירים לי את הימים ההם.
מכתב מלונדון – קצת ביקורת לא תזיק
"למה לנסוע ולראות 'תיאטרון אחר' בעכו כשאפשר לנסוע ללונדון ולא לראות תיאטרון בכלל?"
חופש במוסף לספרות
השנים בהם פעל ב"ידיעות אחרונות" המוסף לספרות בעריכתם של זיסי סתוי ושולה גלבוע שהמשיכה אותו, היו בשבילי שנים נפלאות, שבהן יצרתי מאות איורים.
דבר אחר – לא כולם אהבו אותנו
במשך 22 שנים עסקתי בסאטירה ב"דבר אחר". במהלך השנים הללו קיבלנו במערכת מכתבים לרוב, ביניהם גם כאלה שממש לא אהבו אותנו.
ממה צחקו אבותינו?
אפשר להבחין בזלזול ואפילו בלעג להומור של פעם. איך יתייחסו בעוד 100 שנה להומור של היום? אין לי מושג ואין לי גם עניין לנחש.
בנעליו של גוטמן
אני מנסה להבין איך חושב יוצר שמאייר כעשרה איורים לכל גיליון? באילו טכניקות לאייר? מתי לאייר "ילדותי"? מתי "לצייר" או "לרשום"? מתי להפחיד או לזעזע?
לאן נעלם עמוס
"קישון עוד יותר גדול ממה שנדמה… הוא לימד גם את הדמויות שאותן מגלמים השחקנים – מה להיות איך ולמה ואיך לדבר ועל מה ומדוע."
קריקטורות – הקשר בין הטקסט לציור
היו מקרים רבים שבהם הוועדה אהבה ציור מסוים, אבל פחות את הטקסט; ואז הייתה לה רשות לשנות את הטקסט.
מזיכרונותיה של תולעת ספרים
על מדורו של חיים באר, במלאת לו שמונים שנה.