ה"חוברות" שההורים לא אהבו – פרק ב'
ההורים התייחסו לספרים האלה בזלזול, בגלל הגודל, הכריכה הרכה וצילומי הנשים שהיו על חלק מהעטיפות. ביניהם היו גם כמה כאלה שנחשבו "גסים", בעיקר סיפורי דקמרון של בוקאצ'ו
ההורים התייחסו לספרים האלה בזלזול, בגלל הגודל, הכריכה הרכה וצילומי הנשים שהיו על חלק מהעטיפות. ביניהם היו גם כמה כאלה שנחשבו "גסים", בעיקר סיפורי דקמרון של בוקאצ'ו
גם ויילד וגם בירדסלי היו כל אחד בדרכו נציגים של הסימבוליזם האנגלי, ולכן לא תופתעו מכך שבירדסלי הכניס יסודות סמליים וסודות באיורים שלו.
מה קורה לאמן ענק, שהיה קומוניסט, ושבעקבות ביקור בברית המועצות מתאכזב מהקומוניזם – שמגיע לארצות הברית שהיא החלום הרטוב שלו – ושם הוא שוכח את כל מה שהביא לו תהילת עולם, ומצד שני לא מתחבר לעולם החדש והריקני?
זאת הייתה תקופת הצנע והמעברות, והוצאות ספרי הכיס שאז החלו את דרכן, ניסו להצחיק אותנו. ואכן, כילדים בני 10, 11 או 12 צחקנו מאוד והעברנו את הספרים מיד ליד מתחת לעיניהם של ההורים, שחשבו שאנחנו קוראים בהם יותר מדי.