סטיבן ליקוק – שיעור בספרות
היו שתיארו אותו כ"מארק טוויין הקנדי". היו גם שכתבו עליו שהוא "שלום עליכם הקנדי". זה לא היה מפתיע,
היו שתיארו אותו כ"מארק טוויין הקנדי". היו גם שכתבו עליו שהוא "שלום עליכם הקנדי". זה לא היה מפתיע,
זאת הזדמנות מבחינתי לבדוק האם האיורים האלה עומדים בפני עצמם גם ללא הטקסטים
"נושא ווריאציות" זו נפלאה להגיע לרעיונות חדשים ולעקוף או להשאיר מאחור את הרעיונות הבנאליים
כתבה עם ריאיון איתי שפורסמה בעיתון ישראל היום על ספר הגלויות, כולל צדדים שלא נחשפו עד כה..
כיום מסלול האוטובוס לא תמיד זהה למסלול שהיה אתמול. ולכן נסיעה באוטובוס היא הימור, ולפני כל נסיעה אתה צריך לבצע את מה שנקרא "ניהול סיכונים".
המפגש בין אבנר לפרנסואה היה טבעי. לשניהם הייתה גישה דומה ליצירה החזותית. שניהם היו ציירים, פסלים, מאיירים ומעצבים גרפיים, ושניהם לא חיפשו את "מה שהקהל יאהב".
הסיכוי שיהיה לי כמאייר לצייר אי פעם "משולש שגלש" או פשפש שמשפשף שף הוא אפסי למדי
גלן בקסטר מגדיר את עצמו כצייר בזרם הסוריאליסטי, אבל דווקא אוהביו מכנים אותו קריקטוריסט ומאייר.
כשאני מנסה לחשוב "קומיקס" כמאייר, אני בדרך כלל מגיע לפרודיה. אבל עם החתול במגפיים סוף-סוף ניסיתי להיכנס לתחום.
שתי דמויות שלא היה סיכוי שייפגשו במציאות, אבל משהו בעבודות שלהן גורם לי לחבר ביניהן.