סטיבן ליקוק – שיעור בספרות

שיעור בספרות / סטיבן ליקוק

נניח שאתם קוראים בעמודים הראשונים של רומן מלודרמטי מצב שבו מתואר דו-קרב בין גספר דה-וֹויאה הקצין האנגלי הצעיר, לבין האנק השעיר, מפקד כנופיית השודדים האיטלקית.

שאלה: אם אתה חייב להמר בכספך, על מי מהשניים היית מהמר?

תשובה: על דה-וויאה. הוא ינצח. אמנם האנק השעיר יפיל אותו על הברכיים ובצעקות "וררר וררר" הוא יתכוון להשחיל אותו בפגיונו, אלא שאז יסתער עליו דה-וויאה בזינוק פתאומי (אחד מהזינוקים שהוא למד מספר הזינוקים השלם) ו… יפה! התשובה נכונה!

וכעת נניח שאחרי כמה עמודים תמצאו באותו ספר שהריגתו של האנק השעיר אילצה את דה-וויאה לברוח ממולדתו מזרחה למדבר? האם תחשוש לשלומו ולביטחונו במדבר?

תשובה: למען האמת אני לא חושש. לדה-וויאה לא יאונה כל רע. הוא הרי גיבור הספר ואי אפשר להרוג אותו.

שאלה: אם כן, שמעו את הקטע הבא:

נו? מה תגיד על זה? לא נראה לך הסוף הטוב של דה-וויאה?

תשובה: צר לי מאוד אבל דה-וויאה לא נהרג. נכון, הקליע פגע בו, ממש פגע בו, אבל הוא החליק על תנ"ך משפחתי שדה-וויאה נשא בכיס למקרה שיחלה. אחר כך פגע הקליע בספר התהילים שהיה בכיס הירך ונבלם סופית יל ידי היומן של דה-וויאה שהיה בתרמיל הצד שלו.

שאלה: טוב, אז אם הכדור לא הרג אותו, אתם חייבים להודות שהוא היה בסכנת מוות כשנחש ארסי במיוחד הכיש אותו כשהיה בלב יער העד.

תשובה: נכון, אלא שערבי טוב לב הביא את דה-וויאה לאוהל של השייח'.

שאלה: ובמה נזכר השייח' כשראה את דה-וויאה?

תשובה: קל מאוד, השייח' נזכר בבנו האובד שנעלם לפני שנים רבות…

שאלה: האם הבן היה דה-וויאה?

תשובה: לא. הבן היה האנק השעיר. אנחנו הקוראים יודעים אבל השייח' עוד לא יודע. הוא מרפא את הקצין הצעיר בסם שהכין מצמח שגילה לאחרונה, והשיקוי ריפא אותו לגמרי. אבל אז הוא ראה את התחתונים של דה-וויאה שבעבר היו שייכים להאנק השעיר והבין הכול.

שאלה: ואז הוא הרג את הצעיר?

תשובה: לא. דה-וויאה הבין שהוא חייב לברוח. זכר אימו שב ועולה בראשו וגם זכר אביו הזקן כפוף הגב. "האם הוא ממשיך להתכופף", חשב דה-וויאה, "או שמא כבר לא?" וגם חייבים לדעת, ליבו נצבט כשנזכר בעוד דמות אחת יפה יותר מאימו ומאביו. דמותה של… אבל די לנו… הוא חוזר לביתו אשר בפיקדילי.

שאלה: ואז מה קרה כאשר הו חוזר לאנגליה?

תשובה: הנה, זה מה שקרה:

שאלה: נו, וזאת באמת היא?

תשובה: בוודאי. מה חשבתם, שסתם היא חיכתה לו חמישים וחמישה עמודים?

שאלה: אז אם ככה בטח תנחש שאהבה תירקם בין הקצין הצעיר לבין העלמה יפת הרגל, או שנראה לך שהדמות המיוחדת הזאת לא תהיה משמעותית בסיפור?

תשובה: לא ולא. אנחנו בטוחים שמכיוון שהסופר העביר את העלילה ללונדון הוא לא יהיה מרוצה, אלא אם יביא לנו את הסיטואציה הזאת:

שאלה: ובכן, האם יפיל עצמו דה-וויאה לנהר?

תשובה: טוב, רואים שאתה לא מכיר את גספר. הוא יתלבט עד הרגע האחרון ואז במאמץ עילאי יאזור כוח ויתרחק מהגשר.

שאלה: המאבק הזה נגד הרצון לסיים את חייו בטח היה קשה נורא?

תשובה: כן, נורא ואיום. אנחנו כולנו, או לפחות רובנו, חלשים מאוד ובטח היינו קופצים למים. אבל גספר קורץ מחומר אחר. חוץ מזה היו לו עוד כמה עלים מהצמח שנתן לו השייח' והוא נגס מהם.

שאלה: למה הגיע גספר למצב קשה כל כך? האם אכל משהו מקולקל וחטף כאב בטן?

תשובה: הו לא, הוא אכל אוכל טוב ובריא. אבל מצב הרוח הקשה נבע מהמהלומה שניחתה עליו. מסתבר שליבה של הצעירה שאהב לא הלך אחרי הצעיר השזוף משמש המדבר והיא מתכוונת להינשא לדוכס לונדוני לבן. הצרה בימים אלה שהסופרים המודרנים כבר לא אוהבים "הפי אנד" עם נישואים מאושרים וכל זה, הם רוצים טרגדיה.

שאלה: אז איך מסתיים הספר?

תשובה: אה… דה-וויאה יחזור אל המדבר, יפול על צווארו של השייח' ויישבע להיות לו האנק השעיר השני. תמונת הסיום תיראה כך: השייח' ובנו החדש ניצבים בפתח האוהל, השמש שוקעת מאחורי פירמידה, הפיל הנאמן של דה-וויאה שרוע לרגליו ונושא אליו מבט של מסירות אילמת.