שתוק טיפש אמרת שטות, בעצמך אתה סמרטוט! – זה היה בחנוכה
נס גדול היה פה – זה היה שמו המקורי של השיר, אבל לפעמים החיים חזקים מהיוצר, ורוב האוהבים של השיר הזה מעדיפים את צירוף המילים "זה היה בחנוכה"
נס גדול היה פה – זה היה שמו המקורי של השיר, אבל לפעמים החיים חזקים מהיוצר, ורוב האוהבים של השיר הזה מעדיפים את צירוף המילים "זה היה בחנוכה"
ראו, אני כמחבר אליעזר והגזר, נחלץ אני לכם לעזר, ומגיש על מגש כסף מגילה-מגעילה, ומרשה לכם לנסר, לחסר, לקצר, לגהץ, לחבץ, לשפץ…
במהלך השנים התייחסתי לעבודת האיור כמעין מעבדה. וכמו במעבדה, ערכתי מדי פעם שינויים בטכניקה, ובמידת האפשר גם את בסגנון.
אנטול פראנס כמעט הקפיד שלא תהיה "עלילה" בסיפורים שלו, אלא מעין "צילום מצב", שדרכו העביר מסרים שלדעתו התאימו לילדים.
את הסיפור הזה חיבב עליי בעיקר חברי שלמה ניצן, שהיה קורא אותו באופן נפלא באוזני ילדים שרצה לשמח אותם.
בשנים שבין שתי מלחמות עולם, האיור בספרי הילדים היפנים הושפע מאוד מהאיור באירופה, ומזרמי האמנות האירופאים כמו הדאדא והבאוהאוס.
פינוקיו הוא ילד רע. בכל הספר הוא עושה מעשים רעים, אבל בזיכרון המשותף של מי שקרא אותו פינוקיו היה ויישאר שקרן.
באופן טבעי שניהם היו מגויסים להסביר לנו מהי ציונות ואיך בונים את ארץ ישראל, כדי לגרום לכך שגם אנחנו הילדים נמשיך ונבנה את הארץ.
אין כמעט דמות שאתם מכירים מהקריאה בספרים הקלאסיים, ובעיקר בספרים לילדים, שלא תמצאו אותה יצוקה בברונזה, ולפעמים גם בחומרים אחרים
יש איזה קו בין התרפקות על העבר רק בגלל שהוא מתקשר אצלנו עם הגעגועים לילדות, לבין ניסיון להחזיר דברים טובים, שבאופן טבעי נשכחו או יצאו ממחזור התרבות.