שבו כרצונכם, אם כך או כך – מכם תזמורת לא תצמח
את עיקר הרשומה אקדיש לאחד המשלים המאוירים ביותר של קרילוב, הקוורטט או בעברית – הרביעייה.
את עיקר הרשומה אקדיש לאחד המשלים המאוירים ביותר של קרילוב, הקוורטט או בעברית – הרביעייה.
ביום כיפור נהוג לקרוא את ספר יונה, וזאת הסיבה שעכשיו, לקראת יום הכיפורים, אני מביא כאן את הרשומה על היונה.
כמעט כל הדמיון וה"יצירתיות" אצל ציירים ומאיירים שמציירים טווסים מתרכזים בזנב.
באנתולוגיות ואוספים אני מוצא את עצמי מאייר ליצירות שכבר הפכו "קלאסיות" ויש להן איורים שהם חלק בלתי נפרד מטקסט.
אפילו אליי הגיעה השמועה שחולד וחפרפרת הם לא אותה חיה. אבל בשבילנו בני האדם, ובכלל זה המאיירים, מי שחי מתחת לאדמה והוא עיוור – הוא אותו יצור.
בני אדם נעשו כבר "גרוטסקיים" לפני סאליבנט, אבל הדרך שבה הוא הפך את החיות לגרוטסקיות קרבה אותן יותר להווי האנושי.
גם את שלושת החזירונים שניסו לבנות בית למורת רוחו של הזאב, הפכו בסרט אנימציה ל"חתולים". כלומר שינו את המילים, אבל מה שראינו בסרט היו חזירים.
ואיך אפשר בלי זיקית שלא מצליחה להחליף צבעים? – אל תגידו לי שבדיוק התכוונתם לכתוב ספר כזה.
אם להאמין לסופר ה. ג'. ולס שהיה ממעריציו, ויין גרם לכך שחתולים הפכו להיות פופולריים בקרב האנגלים והפכו לחיית מחמד.
מי שמתייחס לזברה כמו סתם חמור שציירו עליו פסים לא מבין ממש את המהות של הזברה. ברוב המקרים זה בדיוק מה שעשיתי.