האיש שהכניס את החיות לעולם הקריקטורה

אחד הקוראים שלי, אחי לוין, שעוקב אחרי הרשומות שעוסקות בחיות, שאל אותי אם אני מכיר את המאייר ת.ס. סאליבנט שאייר בעיקר חיות.

ואכן אני מודה לאחי לוין שנתן לי הזדמנות להעלות את הרשומה הזאת שבמרכזה סאליבנט והתרומה העצומה שלו בעיצוב חיות. כדי להדגיש את מה שכיניתי "התרומה העצומה שלו" אזכיר כאן עוד שני מאיירי חיות מתקופתו, שבדרך כלל מזכירים אותם ביחד, ואפילו משווים ביניהם. הראשון הוא ארנסט גריזה:

גריזה נולד ב-1844 והוא מבוגר מסאליבנט בעשר שנים.

השני הוא היינריך קליי:

קליי נולד ב-1863 והוא צעיר מסאליבנט בתשע שנים.

שלושתם נחשבים למאיירים שהכירו היטב את בעלי החיים שציירו, וכוונתי הכירו היטב את המבנה האנטומי שלהם, כלומר הם לא סגננו את החיות כמו שעשו אדוארד ליר:

או הילר בלוק:

אבל חוץ מהביצוע האנטומי המדויק – כולל הפלסטיות המצוינת בביצוע האור והצל ששלושת המאיירים האלה שלטו בהם היטב – כל השלושה האלה נחשבים ל"מוזרים" ואפילו כונו "מטורפים", בעיקר בעיצוב חיות.

הנה כמה חיות של ארנסט גריזה:

והנה כמה מהחיות שזכו אצל גריזה להאנשה:

גריזה נולד בצרפת. הוא הגיע כילד עם הוריו לאנגליה, נחשב למי שהושפע מגרנדוויל הגדול ופרסם את האיורים ההומוריסטיים שלו בכל העיתונים החשובים, לרבות הפאנץ'.

היינריך קליי, הצעיר מגריזה בכ-19 שנה, נולד ופעל בגרמניה. בעבר כתבתי על קליי ועל הביוגרפיה שלו, שפרטים רבים חסרים בה, למשל שנת מותו.

היכולות שלו, לא רק באנטומיה של חיות אלא בעיקר בתנועה שהוא העניק להן, הן לא פחות מווירטואוזיות. למשל:

והנה כמה חיות שלו:

קליי לא הרבה להוסיף בגדים לחיות שאייר, אבל כשזה היה נחוץ הוא עשה את זה:

וכאן אני עובר לגיבור הרשומה, תומס סטרלינג סאליבנט.

הוא נולד ב-1854 בקולומבוס אוהיו. בגיל 18 נסע לאירופה ושם בעצם למד אמנות. אני מניח ששם גם הכיר אמנים שונים, ביניהם את גריזה ואולי גם את גרנדוויל. כשחזר בגיל 31 לארצות הברית והתחיל קריירה של קריקטוריסט, הוא עבד תקופה מסוימת עבור רשת העיתונות של הרסט, שם צייר בעיקר קריקטורות פוליטיות. ואז נסע שוב לאירופה לכמה שנים, וכשחזר ב-1911 הפך להיות מאייר של לייף.

לפי עדותו הוא למד אנטומיה של בני אדם ובעלי חיים מהפרויקט של אדוארד מייבריג'.

ברשומה הזאת אני מתייחס רק לעיצובי החיות שלו ואינני עוסק בקריקטורות הפוליטיות וגם לא להומור המיוחד שלו.

אצל סאליבנט אפשר לראות, כמו אצל גריזה ואצל קליי, ידע זואולוגי נרחב ושליטה טובה מאוד באנטומיה של החיות.

וגם אצלו יש האנשה של בעלי חיים וגם הוא מלביש אותם לפעמים:

אבל סאליבנט מכניס לחיות שלו כמה יסודות של הקריקטורה המודרנית, וכוונתי א- להגזמה:

ב- לעיוות:

ו-ג- לנקודות מבט מיוחדות, שמסייעות לו להגיע להגזמה ולעיוות.

השימוש ביסודות הקריקטוריים האלה, בצירוף עם ידע מעמיק באנטומיה וזואולוגיה, הוא התרומה המיוחדת של סאליבנט.

בני אדם נעשו כבר "גרוטסקיים" לפני סאליבנט, אבל הדרך שבה הוא הפך את החיות לגרוטסקיות קרבה אותן יותר להווי האנושי, ולכן לא תופתעו לדעת שהייתה לו השפעה עצומה על תעשיית האנימציה.

חוקרי אנימציה טוענים שמחול השעות של דיסני – מתוך הסרט פנטזיה, שנוצר על פי היצירה של פונקיאלי – נעשתה בהשפעת האיורים של סאליבנט. אגב, רבים גם מציינים את ההשפעה שהייתה להיינריך קליי על דיסני. ואם יש לכם סבלנות – צפו בסרטון די ארוך על מחול השעות.