זבוב
ברשימה הפעם אביא שני בעלי חיים – זבוב וזברה. בשניהם אין למאיירים בשורות גדולות, אבל פה ושם כדאי להכיר כמה.
כשאני שואל את חבריי דוברי הרוסית אם הם מכירים את ויטאלי ולנטינביץ' ביאנקי, הם מעקמים את האף, למרות שלצד צ'וקובסקי הוא היה סופר הילדים הפופולארי ברוסיה באמצע המאה ה-20.
ביאנקי היה "סופר החיות", וחלק מסיפוריו נחשבו בעיני אוהבי הספרות דידקטיים מדי.
אלתרמן תרגם ועיבד את המעשייה מדוע צריכות החיות זנב.
הזבוב בסיפור הזה מנסה לשכנע את החיות להיפטר מהסרח העודף הזה שנקרא זנב, ומתעניין מדוע הן קשורות אליו.
הספר יצא עם איורים שלי. הנה הזבוב המעצבן:
וככה הוא מדלג מחיה לחיה עד שהוא מגיע לפרה, והיא מסבירה לו מה באמת עושים בזנב:
אני חושב שבזבוב הזה טרחתי יותר מכל חיה אחרת – לתת לו אופי שגם יהיה נודניק. היה קשה. לא בטוח שהייתי עובר את המבחנים אצל וולט דיסני. הנה כמה סקיצות:
שמתם לב בוודאי שלמרות שהזבוב בסיפור מדבר והוא די "אנושי" לא הלבשתי אותו. בספר כזה, עם נטייה לזואולוגיה, אסור להתחכם עם תלבושות.
והנה הזבוב מעל כל החיות בעלות הזנב:
הנה זבוב כפי שרואה אותו רונלד סירל, הקריקטוריסט האנגלי הגדול:
בספרי ילדים תוכלו אם תתאמצו למצוא כמה זבובים. חלקם ממש לא נחמדים, כמו אצל אליז גראוול, מאיירת וסופרת קנדית שכתבה כמה ספרים על יצורים מגעילים. וזה הספר שכתבה על הזבוב:
דווקא בעטיפה הזבוב נראה די חביב, וכמו מאיירים רבים הדבר הבולט ביותר אצלו זה העיניים.
זהו טד ארנולד, סופר ומאייר אמריקאי מצליח:
גם הוא מעצב את הזבוב שלו סביב העיניים:
ארנולד הוא הסופר היחיד למיטב ידיעתי שהפך את הזבוב לגיבור על.
הזבוב שלו נקרא Fly Guy. הוא הצליח עד כדי כך שהוא מככב ב-15 ספרים.
וגם הספר הזה גיבורו הוא זבוב:
*
זברה
מי שמתייחס לזברה כמו סתם חמור שציירו עליו פסים לא מבין ממש את המהות של הזברה. ברוב המקרים זה בדיוק מה שעשיתי. זה מעיד על שטחיות. מה לעשות…
הספר שירים רעים לילדים טובים אהוב מאוד על מחבריו סידון וקרמן, וגם על כמה ילדים שיודעים להעריך אירוניה.
הנה הזברה מהספר הזה:
הספר הראשון שעשינו אפרים ואני יחד נקרא הגן על הקרחת, ושם יש זברה שמתלוננת שהלבישוה בבגד אסירים:
בהזדמנות אקדיש רשומה מיוחדת לספר קווים אוהבים עיגולים, שכתבה בת-שבע שפירא ויצא בשנת 1999. בינתיים הנה הזברה מהספר הזה:
בשנת 1979 ערכה אגודת ידידי הבימה נשף פורים שבו התבקשו המוזמנים להתחפש בנושא ווריאציות של שחור-לבן. להזמנה עשיתי את האיור הזה:
למי שרוצה לדעת, הנשף נערך בביתם של רינה וטומי לייטרסדורף, ודמי ההשתתפות היו 500 לירות ישראליות לזוג.
בספר חתול לבן חתול שחור מספר שלמה אבס שהזברות, כמו חיות אחרות, נלחמות זו בזו, וזה היה האיור:
הזברה שאני הכי אוהב בספרים לילדים היא הזברה הזאת:
איירה אותה אורה איתן הגדולה בספר מעשה בחמור.
ברוב הזברות המאוירות שאני מכיר אין הרבה דמיון.
מאיירים רבים שהשחור-לבן לא מספק אותם, הוסיפו לזברות צבעים.
זהו גארי נורתפילד, קריקטוריסט אנגלי יליד 1969:
הוא כתב ואייר ספרי ילדים על ההיסטוריה העתיקה של יוון, רומא, בריטניה ומצרים, שבהם הגיבור המוביל הוא יוליוס הזברה:
לנורתפילד יש גם כבשה בשם דרק. כשנגיע לכבשים אספר עליה.
ולסיום, ציור של האמן הגרמני קלאוס בהמלר (2017-1939) שנולד בהמבורג. בהמלר היה תלמידו של ג'וזף בויס, והוא אמן רב תחומי שבוחן בעבודותיו יסודות מדעיים ובעיקר אשליות אופטיות.
לבהמלר אקדיש בקרוב רשומה מיוחדת.
