אות מן העבר – שלושה סופרים נשכחים
יש איזה קו בין התרפקות על העבר רק בגלל שהוא מתקשר אצלנו עם הגעגועים לילדות, לבין ניסיון להחזיר דברים טובים, שבאופן טבעי נשכחו או יצאו ממחזור התרבות.
יש איזה קו בין התרפקות על העבר רק בגלל שהוא מתקשר אצלנו עם הגעגועים לילדות, לבין ניסיון להחזיר דברים טובים, שבאופן טבעי נשכחו או יצאו ממחזור התרבות.
כשהייתי ילד, אף הורה לא התפאר בעובדה שהילד שלו קורא. ממש כפי שהיום מעטים מציינים לשבח בפומבי שבניהם או בנותיהם צופים בטלוויזיה.
ככל שאני מזדקן, הצורך שלי לאגור את הספרים שאני אוהב גדל, ואילו תאוות הקריאה נחלשת.
את מה שלמדתי על ערים, ארצות ועמים, למדתי ממי שהיו זרים במקומות האלה, שכן זר יש לו נקודת השוואה. כאן תמצאו טקסטים שנכתבו על הבריטים, ובעיקר על האנגלים, מתוך ארבעה ספרים, כולם מנקודת מבטם של זרים.
אספתי את כל מה שאיירתי פעם בנושא ספרים וחלק גם ציירתי במיוחד, סך הכול 50 איורים.
ריקארד סיפר לי שגם השוודים החסונים נהנים מאוד להתעורר בבוקר ולחשוב שהם חולים סופניים.
הקפדתי מאוד לצייר את כל היהודים החרדים זקופי קומה, יפי תואר ובעיקר בעלי אף סולד, ואת החילונים עיצבתי ברוח הציורים האנטישמיים.
הזיהוי שלו עם הצוללת הצהובה היה בעוכריו. כמה שנים לפני מותו הוא אמר למראיין: “את האיש הבא שישאל אותי על הצוללת יש לגלגל בשטיח שיאכל אותו העש”.
באפריל השנה מת אריק בריסטו, גדול שחקני הדארטס (חיצים) של כל הזמנים.