חבר יקר, חבר חביב,
אני זקוק לתשומת לב.
ביום, בליל, על משכבי
אני גונח מכאב.
השתתף בצערי,
הן תבין שאין זה קל
להתמודד עם מכאובים
וגם עם להג הקהל.
כך כתב המחבר ריקארד פוקס בהקדמה לספר הזה:
רק לאחרונה, כשחיפשתי חומר על ריקארד, גיליתי שהוא בכלל יהודי (רק לפי זה ששם אמו הוא הכהן-כגן). כי כשנפגשנו בארץ בשנת 1987, הוא לא הזכיר את זה.
מאז ומתמיד היינו בטוחים שההיפוכונדריה מקננת בעיקר בין הסוכרת לטחורים, כלומר בעיקר בקרב יהודים. ריקארד סיפר לי שגם השוודים החסונים נהנים מאוד להתעורר בבוקר ולחשוב שהם חולים סופניים.
ריקארד הוא רופא שוודי (נולד ב-1946), שהבין יום אחד שההומור שלו אולי עוזר לו גם כרופא, אבל ככותב וכמופיע אפשר להפוך את זה גם להכנסה. הוא כתב כמה ספרים בשוודית שזכו להצלחה עצומה ותורגמו לשפות רבות:
בשנת 1988 החליטה הוצאת מסדה, שהייתה אז הוצאת ספרים גדולה יחסית, לתרגם את אין ספק אתה חולה. ריקארד הגיע לארץ ואני התבקשתי לאייר את הספר. מיד מצאנו שפה משותפת (הכוונה לאנגלית הכרכורית שלי והאנגלית השוודית שלו), וגילינו שלשנינו יש עניין רב בלונדון.
החלטנו מיד שניסע יחד ונשב במסעדה ששנינו אוהבים ונכתוב ביחד ספר על לונדון.
זה כמובן לא קרה. אבל את אין ספק אתה חולה עשיתי בחשק גדול.
זה היה הספר הראשון שאיירתי בעיפרון, שעד אז שימש אותי רק לשלב הסקיצות.
הנה ההקדמה שכתב ריקארד:
הספר בנוי מ-18 שערים, והנה הם:
הרשומה הזאת מוקדשת לחברי הרופאים.
נראה נחמד ושימושי 🙂
אני מוחה כנגד זילות הדיאגנוזה. (כמו ששיקה אופיר אמר ב'דוקטור טיכון') – דיאגנוזה מאד). החיוך הערמומי המסתתר מאחורי האיורים, שהם עצמם חלק מהקונספיראציה המדיצינית, לא נועדו אלא להסתיר את החדשות הרעות. ואלו מצדיקות MRI או לפחות CT או, רחמנא ליצלן- רנטגנ'לה עלוב. אין ולא תהיה מנוחה להיפוכונדר שהרי רק הבריאות היא פסיכוסומאטית- המחלות כולן אמיתיות. טפו טפו טפו ואם אתם בודקים את תוכן היריקה בדאגה אתם ראויים להתקדם שני מקומות בתור אל הרופא. ולזכור בבקשה: תרופות נועדו להירשם ולהרשים- לא דווקא להילקח.
חוץ מזה הספרים בשבדית נראים כמו קטלוג איקאה למחלות טרופיות.
מקור המילה איור הוא במונח ההודי איורוודה, שהוא ענף מיותר בעיני ההיפוכונדר כי הרופאים עם החיוך המנחם מסתירים משהו והמרפאים בשיטת האיורוודה (איור ודע) מיביאים לך אותה בהפוכה.
זהו!
אני לא חשה בטוב 🙂
נהדר! האיורים פשוט נפלאים, מלאים חוש הומור עד כדי כך שמספיקה הכותרת והאיור ולא משנה כל השאר.
הקדשת את הרשומה לחבריך הרופאים, אני מבינה שזאת פרשנות חדשה לביטוי:"מתלוצץ עם רופאיו".
הרבה בריאות שמחה ויצירה שנים רבות.
עינת קרמן מאור