קוראים, סוף – רשומה במקום יריד הספר

רשומה במקום יריד – מיוחד לשבוע הספר העברי.

אף אחד לא עורר מהומות או יצא להפגנות כשהתברר שהשנה לא נחגוג את שבוע הספר בירידים.

בכלל, אני לא בטוח שהחיבור בין ספר ליריד הוא חיבור אידאלי ורצוי.

חלק מסוים מהאזרחים בני הגיל שלי, וייתכן שזה כולל גם כמה מכם, עדיין קוראים ספרים.

כשהייתי ילד, אף הורה לא התפאר בעובדה שהילד שלו קורא. ממש כפי שהיום מעטים מציינים לשבח בפומבי שבניהם או בנותיהם צופים בטלוויזיה.

אם מישהו מכם זקוק לאישור שאני קראתי כבר בכיתה ו', הנה התעודה שלי מהשליש השני בבית הספר העממי המשותף בכרכור:

התעודה חתומה על ידי המנהל, שהיה גם המחנך שלנו, יצחק הוז, וגם על ידי ל. קרמן, שזאת אימא שלי, אם כי את החתימה עצמה סיפקתי אני כדי לא להטריח אותה.

פרט לציונים בנושאים כמו התנהגות, סדר וניקיון, התעמלות, ציור, ותורת התזונה, שבהם כולם קיבלו אז ציונים טובים, הציון הגבוה ביותר שהיה לי הוא כמעט טוב, וזה בקריאה.

בכתיבה למשל קיבלתי מספיק, אבל את זה יודע כל מי שקורא את הבלוג שלי.

המורים שלי ידעו שאני אוהב לקרוא (וכמובן גם לצייר). אך כפי שתשימו לב, בשורה התחתונה שבה התבקשו המורים לכתוב: "במיוחד התעניין התלמיד והצטיין ב…" לא נכתב דבר, ומופיעה שם פעמיים דמותו של ארתור רופין (ממש רחוב על ידי).

השבוע מתקיים "שבוע הספר", זה השבוע שבו עם הארץ הופך לעם הספר.

הרבה לפני חוק הספרים שנחקק ובוטל, התפרסמה בדבר אחר המודעה הבאה:

כל מה שתראו ותקראו להלן הוא מגיליונות דבר אחר, כך שלא מדובר בעבודות שלי, אלא של כל הצוות.

הנה עוד ידיעות משבוע הספר:

כשכתבנו את המודעה שלעיל חשבנו שזה נחמד. אבל מי יודע היום מי זה אלימלך זורקין?

ב-11 ביולי 2003 הוצאנו גיליון מיוחד שזאת הייתה כותרתו:

הידיעות והמאמרים עוטרו בפורטרטים של שרי התרבות לדורותיהם: בן ציור דינור, זלמן שז"ר, זלמן ארן, אבא אבן, יצחק נבון, אהרן ידלין וזבולון המר (ראו להלן).

הידיעה הראשית הייתה זאת:

מאמר המערכת היה זה:

*את מאמרי המערכת פרסמנו תחת הכותרת קונצנזוס.

והנה עשר ידיעות מתוך הגיליון הזה:

 

במשך שנים היה בדבר אחר מדור שנקרא אלף-בית. היו שם דיאלוגים קצרים בין אלף לבין בית. בגיליון הזה פורסמה רשימת פרידה מהמדור, וכן את האלף-בית האחרון:

ואי אפשר עיתון ללא חידה, אז הנה: