הנבואה ניתנה לאוכלי כובעים
בכל מיני צמתים יושבים אנשים שמקבלים משכורות גבוהות כדי להגיד לנו איך ייראה העתיד, וגם מה יצליח ומה לא. כאן תמצאו כמה מקרים משעשעים של נבואות כאלה.
בכל מיני צמתים יושבים אנשים שמקבלים משכורות גבוהות כדי להגיד לנו איך ייראה העתיד, וגם מה יצליח ומה לא. כאן תמצאו כמה מקרים משעשעים של נבואות כאלה.
דווקא היום, כשמוצרים מתוכננים מלכתחילה שיהיו תקפים לזמן קצוב כדי שנקנה חדשים, הסרט הנפלא הזה חשוב עוד יותר.
השילוב הזה הפך את מרג'רי שארפ לכמעט סופרת אמריקאית, מה גם שהמכבש של וולט דיסני עלה עליה בדיוק כמו שהוא דרס את פו הדב.
סיפורו של קספר האוזר – שרבים מכנים אותו "האגדה על קספר האוזר", או החידה, התעלומה, המסתורין – הקסים מאות יוצרים, ציירים, פסלים, סופרים, משוררים, אנשי תיאטרון, מחול וקולנוע.
מקרה "היפה והחיה" מיוחד בעיני, בעיקר כי מדובר בדמות אנושית, שרק מתוקף איזו קללה הפכה ל"חיה", ועצם הרתיעה מהדמות שלה היא זאת שמובילה את העלילה.
אנשי קולנוע רבים עסקו בציור. חלק התחילו את העיסוק באמנות פלסטית לפני שהפכו לקולנוענים… והעיקר: איך פיטר יוסטינוב צייר את הנאצים
זאת הייתה תקופת הצנע והמעברות, והוצאות ספרי הכיס שאז החלו את דרכן, ניסו להצחיק אותנו. ואכן, כילדים בני 10, 11 או 12 צחקנו מאוד והעברנו את הספרים מיד ליד מתחת לעיניהם של ההורים, שחשבו שאנחנו קוראים בהם יותר מדי.
הזיהוי שלו עם הצוללת הצהובה היה בעוכריו. כמה שנים לפני מותו הוא אמר למראיין: “את האיש הבא שישאל אותי על הצוללת יש לגלגל בשטיח שיאכל אותו העש”.
הרבה כבר כתבתי על הקו – אחד היסודות החשובים של האמנות החזותית. כולם יודעים שמדובר במשהו שלא קיים במציאות ושהומצא על ידי אמנים, שנזקקו לו כדי להגדיר תחומים, וגם בתהליך ההתפתחות של הדפוס, כאמצעי עזר להדפסה. הפעם אדבר על "האחריות".
כשאני בלונדון אני תמיד נכנס לכריס ביטלס, שזאת הגלריה החשובה ביותר לאיור באנגליה.