אמנים מציירים את עצמם + בונוס: מסלול טיול בלונדון
איכשהו מצאתי את עצמי במרכז לאמנות קינגס פלייס, מוקף בשפע דיוקנאות עצמיים
שמעון צבר – פתגמים, קריקטורות ושירה
כשסיפרתי לו שהוצאת ידיעות מסכימה כנראה להוציא את האוטוביוגרפיה שלו, הוא צחק ואמר: “…כשיקראו את ההמשך הם יזרקו אותה לפח”.
מה קרה לחתול בלי המגפיים (ואף מילה על אורן חזן)
הסיפור האיטלקי לא נגמר בזה שהם חיים באושר ובעושר עד… אלא יש שם סוף אחר. אני מניח שאם זה היה היום, הוא היה הופך להיות עד מדינה.
על תליית תמונות ועל גידול ילדים – ביקור במוזיאון הקריקטורות
אם אני צריך להבדיל במילה אחת בין המוזיאון הזה למוזיאון שלנו בחולון, המילה היא עיצוב. אם היה מעצב, הוא דאג שאנחנו המבקרים לא נרגיש בו.
ספרים לאיילת
אספתי את כל מה שאיירתי פעם בנושא ספרים וחלק גם ציירתי במיוחד, סך הכול 50 איורים.
שערים למגזינים בעידן האיור
היום ממעטים להשתמש באיורים כדי למשוך את הקהל. אחד ההסברים לכך הוא השיגעון לידוענים, הסחורה התרבותית הזאת נמכרת הרבה יותר טוב בעזרת צילומים.
תאמינו או לא – אני עדיין זוכר את ריפלי
שנת 1918 הייתה כנראה שנה חלשה בספורט, וריפלי בייאושו חיפש נושאים אחרים לצייר. הוא החליט ללקט מוזרויות מעולם הספורט.
איור ספרים כמפעל הנצחה
כיצד מנציח המאייר סופרים, משוררים וחברים, ואפילו את עצמו, גם אם ממש לא התכוון לכך
מדע ההיפוכונדריה על פי ריקארד פוקס
ריקארד סיפר לי שגם השוודים החסונים נהנים מאוד להתעורר בבוקר ולחשוב שהם חולים סופניים.