הסופרים שמשוחחים איתי
הרשומה הזאת מוקדשת לשני סופרים גדולים ושני ספרים שמאוד אהובים עלי – טריסטראם שנדי ונפשות מתות.
הרשומה הזאת מוקדשת לשני סופרים גדולים ושני ספרים שמאוד אהובים עלי – טריסטראם שנדי ונפשות מתות.
בשלב מסוים הוא הרגיש לא נוח כמאייר. ולמרות שכל העולם המקצועי הכיר בו כאושייה מרכזית בעיצוב ובאיור, הוא החליט שהוא פסל.
פעם מישהו ניסה להסביר לי מה ההבדל בין אמונה לאמונה טפלה. שכחתי את ההסבר אבל לפחות דבר אחד משותף יש ביניהן
מה שקרה להומור הבריטי בימי הבליץ הקשים? ולהומור בארץ בימי מלחמת העצמאות ובימי מלחמת המפרץ?
גם ה"דמוקרטיה", שעדיין יש מי שמעדיף אותה בחיים, לא עושה טוב לאמנות.
אצל קובין, לעומת זאת, הקונטור כמעט לא מודגש, והדמות, החפץ או הנוף נוצרים מכוח הפלסטיות שיוצרים הקווים.
מצאתי בארכיון שלי דיאלוג שכתבתי לפני 25 שנים ל"דבר אחר" וזה לא התפרסם. אז הנה:
אני מחלק את האיור באופן סכמטי לשלושה סוגים: איור מילוני, איור סיטואטיבי ואיור רעיוני
"יש לי הכבוד להציע את עצמי כמשורר צעיר אשר כישרונו מתחיל להתפתח."