בשנים האחרונות (כבר די הרבה שנים) התרבו המאמרים ואפילו הספרים שמדברים על זה שהמסחור והשוק הורסים את האמנות וחשיבותה נקבעת לפי המחירים שמשלמים עבורה, כלומר משהו קונקרטי ולא משהו נזיל כמו "איכות". מי שקובע את השוק הם בדרך כלל אספנים עשירים, שאולי אוהבים אמנות אבל בעיקר מתייחסים אליה כאל קומודיטי.
בשוק האיור, בעיקר זה שבספרי ילדים, הקובעים את ההצלחה הם הקונים, שזה כמעט כולם.
מדי פעם אני חוזר על עצמי ומזכיר גם למי שקובע שם במשרד התרבות, שהחוקים של החיים שונים וכמעט הפוכים מהחוקים של האמנות. גם ה"דמוקרטיה", שעדיין יש מי שמעדיף אותה בחיים, לא עושה טוב לאמנות. ולכן דווקא ספרי הילדים, וכוונתי בעיקר לאיורים, סובלים כבר שנים מ"השיפוט של הקהל".
כמה פעמים כתבתי ברשומות האלה על מה שנקרא "קלאסיקה" בספרי ילדים, שהכוונה היא לספרים שאנשים (ילדים) אוהבים ומרבים לקנות אותם.
להגדרה הזאת אין שום קשר עם המשמעות האמיתית שיש לקלאסיקה.
כל זה הוא הקדמה לרשומה שמוקדשת לאיורים בספרים לילדים שראו אור בפולין בשנות ה50-60-70 של המאה הקודמת. זאת הייתה פריחה שאין דומה לה בעת החדשה בתחום האיור לילדים. הסיבה העיקרית לריכוז גבוה של איכות לא נשמעת טוב לאוהבי החופש: רוב הספרים שאציג יצאו בבית ההוצאה לאור שבבעלות הממשלה, ולכן לא היו תלויים במה שנקרא "טעם הקהל". "טעם הקהל" או ה"רייטינג" זה הדבר שאנשי הטלוויזיה למדו כל כך טוב וככה גם אנחנו נראים.
התמזל מזלם של הפולנים, וגם שלנו, שבראש ההוצאה הממשלתית עמדו כנראה אנשים שהבינו באמנות ובאיור ובעיקר בשילוב שבין מסורת ופולקלור לבין חידוש וקדמה.
את הרשומה הזאת חשבתי לכתוב כבר כשסיימתי את הרשומה על ג'ורג' הים וסאסק.
בסוף הרשימה ההיא, כשהתייחסתי ל"קטר" של טובים שאייר הים, הזכרתי קטר אחר שאייר יאן לניצה, אחד מגיבורי התרבות של המעצבים בני דורי.
לכן אפתח בלניצה.
ברשומה על הים וסאסק דיברתי על הקשר שהיה אז בין העיצוב הגרפי לאיור. הקשר הזה התקיים מהסיבה הפשוטה שבתקופה ההיא פוסטרים רבים היו מבוססים על איור, ולכן במקרים רבים מעצבים גרפיים גם איירו ספרים לילדים. וזה גם מה שקרה בפולין בשנים ההן. הקשר הזה גרם לכך שבאיור לילדים בפולין באותן שנים נעדרו האיורים המתחנפים לילדים. לא היו שם בהוצאה עורכים שאמרו: "תעשה את הילד יותר נחמד וגם שההורים ייראו כמו שהורים נראים היום" ודברים כאלה. כל הדברים האלה מעצבים בעיקר בנאליות ושעמום.
יאן לניצה היה דמות משפיעה בדומה לפרנסואה בצרפת או למילטון גלייזר בארצות הברית.
לניצה נולד ב-1928 ומת ב-2001. הוא היה מעצב גרפי, מאייר, חתך עץ, אנימטור ומורה. בני דורי אהבו אותו והושפעו ממנו. הנה כמה פוסטרים שלו:
הנה איור שלו לספר הקטר:
אני מציע לכם לחפש סרטי אנימציה נפלאים שלו.
ממנו אני פונה לכמה מאיירים בני הדור שלו בפולין, שרובם היו גם מעצבים גרפיים. אגב חיפוש שמתי לב שרבים מהם אהבו לצייר בעלי חיים, ולכן החלטתי ברשומה הזאת לשים דגש על חיות. אציג כאן איורים מתוך ספרי ילדים של כל אחד מהמאיירים, ולפעמים גם כרזות שהם עיצבו.
לאיש הזה היו חיים קצרים. הוא מת ב-1967 כשהיה בן 44. הוא היה מעצב נפלא והושפע מהקונסטרוקטיביסטים הרוסים, ובעיקר מאל ליסיצקי הגאוני. יסוד הקולאז' שלט ברוב העבודות שלו והוא היה מאסטר בשימוש בחומרים ובעיבוד של צילומים. יאן לניצה כינה אותו "אלכימאי".
גם לו היו חיים קצרים, הוא מת ב-1976 בגיל 47. גראבינסקי היה אחד המאיירים המצליחים ביותר מחוץ לפולין. היה בו משהו שקסם גם להוצאות המסחריות, אולי בגלל האופי הווירטואוזי של איוריו והשליטה במכחול, שלפעמים הביאו אותו לחצות את גבול הקיטש. בעלי החיים שצייר רובם היו בעלי אופי אקספרסיבי.
הוא אייר ספרים רבים שנחשבים לקלאסיקה, ביניהם להאנס כריסטיאן אנדרסן, מארק טוויין ואפילו לאניד בלייטון.
וילקון, אמן ותיק בן 90 ועדיין פעיל, נודע בעיקר בזכות החתולים שצייר:
הוא זכה בכל הפרסים האפשריים.
האיורים שלו מזכירים מאוד את הסגנון של הים ושל סאסק ואפילו של הזוג פרובנסן.
הוא נולד ב-1931 ומת לפני שנים אחדות. הוא היה גם מעצב וגם צייר.
גם האיור של סטאני מתיישב על הסגנון של בן דורו ורובלבסקי. הוא היה מסגנן מחונן שהשפיע על דורות של מאיירים, אולי אפילו על בן דורו שמואל כץ. אבל אולי אני חוטא כלפי שמוליק ודווקא סטאני היה זה שהושפע ממנו.
סגנון החיות שלו שובה לב בקלילות שהוא מקרין.
אחד האמנים הפוריים, ובעיקר, ולכן הוא זוכה להערכתי, הכי מגוונים. ריכליצקי מת ב-1989 בגיל 61 ועד אז אייר המון ספרים, בעיקר ספרי ילדים בסגנונות ובטכניקות כל כך שונים, עד שלפעמים קשה לשייך אותם ליוצר אחד.
ואסיים באחד מגדולי המעצבים – הנריק טומשבסקי, יליד ורשה שנחשב ל"אבי הפוסטר הפולני". הוא הקדים את לניצה והיה המורה הרוחני שלו. טומשבסקי היה אחד היוצרים שהשפיעו על האיור הפולני באמצע המאה העשרים, למרות שהוא עצמו לא הרבה לאייר ספרים.
הנה כמה עבודות שלו:
נפלא!
במיוחד ריצ'ליצקי עשיר מאד.והסרטונים תענוג ממש.עושה חשק לצייר,כבר שנים החשק הזה נרדם אצלי.
תודה!
יופי של איורים 🙂 תודה
תודה רבה!
כיף לקרוא את הרשומה שלך!שנה טובה לך!