כיצד הגיע ההומור לפיסול
כוונתי לפיסול שמלכתחילה נועד להצחיק ולא דווקא פיסול שמצחיק אותי. ברומא למשל יש המון פסלים שאותי הם מצחיקים, אבל מי שעשה אותם ממש לא התכוון להצחיק.
כוונתי לפיסול שמלכתחילה נועד להצחיק ולא דווקא פיסול שמצחיק אותי. ברומא למשל יש המון פסלים שאותי הם מצחיקים, אבל מי שעשה אותם ממש לא התכוון להצחיק.
האמנים שהתקבצו סביבו עסקו בעיקר בדמות האנושית וברגשות. הרבה הומור היה ביצירות שלהם
כשיגיע היום בו יתנהל הדיון "האם דני קרמן הוא אינטלקטואל", הרשומה הזאת לא תעזור לי לקבל את התואר.
את היכולת שלו לייצר הומור בעזרת הגרוטסקיות, יכולת שמוכרת לנו היטב מהכתיבה שלו, אפשר לראות גם באיור
מי שמבקש להכיר את המושבה כרכור בתקופת ילדותנו, כלומר בשנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20, יש לו רק מקור אחד.
אימא שלו הייתה מכוערת ואבא שלו היה מכוער, אבל שְרֶק היה מכוער יותר משניהם גם יחד.
את הרשומה הזאת אני כותב בעקבות רשומה של דייוויד מאזוור על מאיירים שאיירו ספרים באידיש, ולא מדובר בספרי ילדים.
אני חושב שלא היה אמן שהשפיע יותר על האיור המודרני מאשר בראונר. גם במובן הזה שרוח העבודות שלו השפיעו גם על מאיירים שכלל לא שמעו עליו.
שנים רבות הייתי רואה את הספרים האלה נמכרים בפרוטות כמעט בכל חנות, ודווקא לאחרונה קיבלתי פניות מקוראים שמחפשים אותם ולא מצליחים למצוא.