מציירים חיות – כלב
באיור אנחנו עוסקים הרבה מאוד ב"ממוצע". אני יודע מה זה פיל ממוצע, אבל מה זה כלב ממוצע?
באיור אנחנו עוסקים הרבה מאוד ב"ממוצע". אני יודע מה זה פיל ממוצע, אבל מה זה כלב ממוצע?
היום הוא יום הולדתה של אלה לשם, חברתי. המתנה שהכנתי לה הייתה ספרון קטן שבו ריכזתי את 12 ספרי הילדים שלא כתבתי.
ביום כיפור נהוג לקרוא את ספר יונה, וזאת הסיבה שעכשיו, לקראת יום הכיפורים, אני מביא כאן את הרשומה על היונה.
כמעט כל הדמיון וה"יצירתיות" אצל ציירים ומאיירים שמציירים טווסים מתרכזים בזנב.
באנתולוגיות ואוספים אני מוצא את עצמי מאייר ליצירות שכבר הפכו "קלאסיות" ויש להן איורים שהם חלק בלתי נפרד מטקסט.
"חמור הוא חכם הרבה יותר ממה שחושבים", אומרים אנשים שנדמה להם שהם חושבים יותר טוב משאר האנשים (שזה הרוב).
אפילו אליי הגיעה השמועה שחולד וחפרפרת הם לא אותה חיה. אבל בשבילנו בני האדם, ובכלל זה המאיירים, מי שחי מתחת לאדמה והוא עיוור – הוא אותו יצור.
גם את שלושת החזירונים שניסו לבנות בית למורת רוחו של הזאב, הפכו בסרט אנימציה ל"חתולים". כלומר שינו את המילים, אבל מה שראינו בסרט היו חזירים.
ואיך אפשר בלי זיקית שלא מצליחה להחליף צבעים? – אל תגידו לי שבדיוק התכוונתם לכתוב ספר כזה.
אם להאמין לסופר ה. ג'. ולס שהיה ממעריציו, ויין גרם לכך שחתולים הפכו להיות פופולריים בקרב האנגלים והפכו לחיית מחמד.