פּוֹנט – קריקטוריסט נפלא שמת צעיר
“אם אתחיל לפרסם קריקטורות, זה יפגע בקריירה שלי כאדריכל. קשה להאמין שמישהו יפקיד את בניית הבית שלו בידי קריקטוריסט”.
“אם אתחיל לפרסם קריקטורות, זה יפגע בקריירה שלי כאדריכל. קשה להאמין שמישהו יפקיד את בניית הבית שלו בידי קריקטוריסט”.
רונלד סירל, אחד המאיירים הגדולים ובעלי ההשפעה הרבה ביותר על איור וקריקטורה במאה ה-20
ייתכן שתאשימו אותי בחוסר רגישות כאשר אל מול העבודות המזעזעות האלה אני מדבר על קווים, התזות והצללות, אבל זה בדיוק מה שאני מתכוון לעשות פה.
היו הורים שהיו מעקמים את חוטמם למראה מה שהם כינו בזלזול “חוברות”, והיו גם כאלה שאסרו על ילדיהם לקרוא אותן.
עוד כשהייתי ילד אהבתי מאוד כיסים. הייתי הילד שבכיסים שלו יכולת, אם הייתי מתיר לך לחפש, למצוא כמעט הכול.
כשנפתח בפניי המוסף 21 – שהקדים את דבר אחר ב-14 שנה – יכולתי להזרים אליו חלק גדול משפע הקריקטורות, בעיקר אלה שצוירו בשחור-לבן.
יוצרת רב תחומית, שהשאירה אין-ספור עבודות בציור, בקריקטורה, בעיתונות ובספרות, ורוב מי שמזכיר את שמה, עושה זאת בעיקר בזכות המומינים.
את הרשומה הזאת אני מקדיש למאיירים וקריקטוריסטים שרואים בסמל של הפייסבוק אפשרות להשיג הומור חזותי.
הנונסנס, בעיקר זה הבריטי, בנוי בעיקר על שני קצוות, מצד אחד טיפול מדעי ואקדמי במשהו מופרך, והצד שני הוא היפוכו של הראשון.
מאחר שהרעיון הראשון שלי היה להציג עבודות מדבר אחר, אני רוצה הפעם להציג עבודות משם, שאת רובן לא תראו בתערוכה.