סירל בשירות הפרסום

ברשמה הזאת קוננתי קצת על זה שהיום מאיירים פחות משתמשים בסטריאוטיפים באיור. וברשומה שפרסמתי בעבר על רונלד סירל הבטחתי שאביא עוד רשומות עליו. הפעם בחרתי להראות כאן איורים של סירל בשירות הפרסום, ואפילו לא סתם פרסום אלא פרסום לסיגריות פול-מול של רוטמן.

כדי להעביר את המסר שכולם, גם הפוליטיקאי המזדקן וגם הצייר המצליח, מעשנים את הסיגריות של רוטמן, סירל מציג חתך סטריאוטיפי של אנגליה (בעיקר של לונדון) של שנות ה-60 ומביא לנו איורים וטקסטים, שכמו אצל יוצרים גדולים אחרים, הם לא רק סטריאוטיפים, אלא הם גם יוצרים ומקבעים סטריאוטיפים.

העובדה שכדי לשכנע את הקוראים לעשן סיגריות של רוטמן הוא משתמש בדמויות מגוחכות אומרת משהו על היחס של האנגלים להומור.

אז הנה 11 הסטריאוטיפים, כשהראשון הוא

הפוליטיקאי המזדקן

טורי עד לשד עצמותיו, המדינאי הזקן ראה ממשלות קמות ונופלות מאז שהחל לעסוק בפוליטיקה בזמן כהונתו של הלורד מלבורן. למרות שלמעשה הוא מובטל, הוא שומר על קשר עם כס המלוכה על ידי ביקורים תקופתיים בווינדזור, ויש החושבים שלמילה שלו באוזני המלכה עדיין יש משקל. אבל לא כך בביתו, היכן שאשתו מושלת בו ביד קשה. אפילו הנאות תמימות כמו עישון סיגריה אסורות בבית ומותרות רק במועדון החביב עליו, שלפי חשדותיה של אשתו נבחר בגלל קרבתו לחנות הסיגריות של רוטמן בפּוֹל-מול.

 

האישה הצעירה המתקדמת

כנראה לחלוטין חסרת מודעות, האישה הצעירה המודרנית נטשה את מגרשי הקרוקט לטובת מגרשי הטניס ואת הכרכרה הרתומה לפוני לטובת האופניים. לאן כל זה יוביל – קשה לדמיין… ברור שאף ממשלה לא תעלה בדעתה לאפשר את זכות הבחירה לנשים! הוריה מביעים אכזבה מהתנהגותה של בתם. אבל הם מסכימים שאם היא מתעקשת לעשן סיגריות, לפחות יש לה את הטעם הטוב להזמין אותם ממר רוטמן בפּוֹל-מול, טעם טוב שהם מקווים שיהיה לה גם בנושאים נוספים, לפני שהרעיונות המתקדמים שלה ישללו ממנה את האפשרות לזיווג הגון.

 

השחקן-מנהל

לבוש במעיל גדול ועם הבעת פנים קצת פחות ממעוררת אימה, השחקן-מנהל הולך בלונדון מפליט סטריט עד להיימרקט בחיפושיו אחרי הון, חברה והכרה. הוא התרומם ממעמד ה"נוכלים והנוודים" ולפעמים רואים אותו ב"חברה": וכאשר רואים אותו ובאירועים האלה הוא מספיק שחקן כדי שיהיו לו את האביזרים הנכונים, כולל סיגריות מחנותו של מר רוטמן בפּוֹל-מול. חוץ מזה שהוא נהנה מהן בעצמו, הוא נוכח לדעת שהן מהוות פספורט מוצלח למקומות יוקרתיים וחוות דעת חיוביות של אלה שהוא שואף להשפיע עליהם.

 

הדוכס

כאשר הוד מעלתו לא בבית הלורדים (ישן) או במועדון שלו (גם כן ישן) הוא רשאי להשתמש בחדר קטן בביתו שבעיר, איפה שהוא יכול ליהנות מפרי עבודתו עם הסיגריות והסיגרים של מר רוטמן (בתנאי שהוד מעלתו מצליח להישאר ער). הדוכסית החליטה שהדוכס כבר אינו מביא תועלת מבחינה חברתית. בעצם, היא מוצאת את החיים בלתי נסבלים אם היא צריכה להיפגש עם בן זוגה לעיתים קרובות מדי – והדוכס התאים עצמו למצב הקיים בכישרון רב.

 

הווירטואוז

במקור ממרכז אירופה, הווירטואוז של הקלידים הפך לדמות מוכרת בווסט אנד של לונדון, שם אפשר לראות אותו במהלך העונה באירועים בכל המקומות החשובים סביב כיכר גרובנור. החוזקה שלו היא המוזיקה של ליסט, שמבטאת את הכישרון שלו. החולשה שלו היא הסיגריות שהוא רוכש מחנותו של מר רוטמן בפּוֹל-מול. למעשה, יש שמועה שהוא מוריד לאט לאט מנפח הזקן שלו כדי ליהנות יותר מטעמה של הסיגריה.

 

הצייר מהאקדמיה המלכותית

אפילו אם הציור שלו, שבו רואים עדר בקר שרירי מהרי סקוטלנד מבוססים עד ברכיהם בלבנדר, נתלה גבוה מדי לצפייה בנוחות, הצייר יכול להיות בטוח שהציור יימכר, מה שיאפשר לו להוסיף עוד אגף לביתו בהמסטד. ועכשיו, בעודו מעשן בניחותא את אחת מהסיגריות המענגות של מר רוטמן, הוא כבר מתכנן את הציור לתערוכה של שנה הבאה – אולי איכר חורש, צועד בעייפות לעבר השקיעה המרהיבה, או קבוצה של ילדים מלאכיים וחתלתול מהלכים בין החוטמיות. מה שהוא לא יצייר, הריאליזם הרומנטי שלו ימצא חן בעיני הציבור. ולא, אין לו צורך בשטויות אימפרסיוניסטיות!

 

היורשת

נולדה במרכז המסחרי בשיקגו, אילינוי, אבל היא הובאה ל"חברה" הלונדונית כדי למצוא בעל עם תואר. למרות שיש מקום לשיפור במראה החיצוני, חשבון הבנק שלה בריא מאוד תודות לעושק הנמרץ שמבצע אביה בשוק הבשר בעיר הולדתה. במטרה להפוך ליותר אנגלייה, היא הנמיכה את צלילי תנועות הדיבור שלה ואימצה מנהג אנגלי, כמו עישון סיגריות מהחנות של מר רוטמן בפול-מול. בשעה שהראשון גרם לה לקשיים, השני הוא פשוט הנאה צרופה.

 

המייג'ור-גנרל

הוא שירת בהודו יותר שנים ממה שהוא רוצה לזכור, אפשר לפגוש אותו, כש"רשימת הקצינים" בידו, יושב בכיסא הטוב ביותר במועדון שלו אשר בסנט ג'יימס, ומשם הוא מתלונן במרירות על מזג האוויר, על מס הכנסה (שישה פני ללירה), ועל כך שמגזין הפאנץ' כבר לא טוב כמו שהיה. הנחמה הכמעט יחידה שלו היא שעליו לצעוד רק כמה צעדים מעבר לפינה כדי להגיע לחנות של מר רוטמן, שם הוא יכול לבלות שעה נינוחה בדגימת ניחוחות שונים של עשן ולדמיין את עצמו בחדר הקצינים בצ'דאפור, בימים הצעירים יותר, המאושרים יותר והנוחים הרבה יותר.

 

נערת השמחות

בדרכה לארוחת ערב במסעדת רומנו בסטרנד, הגיבורה שלנו מעניקה חיוך שובב למעריץ האריסטוקרטי שלה. יותר מאוחר היא תשוב לדירה שלה בפימליקו, שם אימא תחכה לה במטבח כדי להכין לה שוקו. חייה של נערת השמחות הם תערובת של מותרות – ארוחות שמפניה ולאחריהן סיגריות מחנותו של מר רוטמן בפול-מול… בשילוב הצורך החמור לעזור בפרנסת אימה בשני פאונד בשבוע. אך אל חשש – בעשור הבא היא תהיה הכוכב של לונדון האדוארדיאנית, כשתשחק תפקיד ראשי בהצגה "נערת דוביל" – זה אם לא תתחתן עד אז עם מישהו מהאצולה.

 

מלכת הטרגדיה

בעיניים כהות ושיער פרוע, מלכת הטרגדיה הוסיפה משהו למשקל שלה מאז הופעת הבכורה המסעירה שלה בתור אופליה בשנות ה-60 [של המאה ה19]. היא התקדמה לתפקידים יותר בוגרים כגון ליידי מקבת והמלכה ב"המלט" ובעונה הבאה כנראה תשחק את האחות ב"רומיאו ויוליה". בכל מקרה, הנוכחות הבימתית שלה ומערכת העיכול האיתנה עדיין איתה. היא מסורה לתענוגות השולחן וידוע שהיא סוגרת את הסעודות שלה באחת מהסיגריות של מר רוטמן. "סגורה", כלשונו של הבארד [שייקספיר], "בשביעות רצון שאין לה שיעור".

 

הליידי הסופרת

צועדת בכבדות בעקבותיה של ג'יין אוסטין והאחיות ברונטה, הסופרת שלנו גרה בסנט ג'ונס ווד וכותבת רומנים בשלושה כרכים רוויי סנטימנטליות דוחה במיוחד. כדי שלא יחשבו עליה שהיא אפילו קצת נורמלית, היא אימצה לעצמה גינונים אקסצנטרים שכוללים האכלת חתולים, עישון סיגריות (של מר רוטמן, ללא ספק) ולהקה דמיונית לגמרי של מעריצים גברים. אבל זה נכון שהוד מעלתה המלכה שמחה לקבל ספר כרוך במיוחד של הרומן האחרון שלה, וזה רק שאלה של זמן לפני שהיא פורשת לראפאלו כדי לכתוב את זכרונותיה – שעשויים בהחלט להתגלות כהישגה המפואר ביותר בתחום הפיקשן.

*

הבחירה של סירל מעניינת. ייתכן שהיא נעשתה לא רק על פי הסטריאוטיפ אלא על פי דמויות מוכרות. אני מניח שהדמות האחרונה, הסופרת, שאולה מאגתה כריסטי, למרות שבטקסט הוא מקשר אותה לג'יין אוסטין והאחיות ברונטה.

אז אם כתבתי שאני מתגעגע לסטריאוטיפ, אני יכול להוסיף שהלוואי שנראה הומור טוב ואינטליגנטי גם בפרסומות.

***