שנות החמישים – איור ללא קונטור
מדובר במאיירים שאיירו גם ספרי ילדים וגם איורים לפרסום, שהביאו רוח חדשה שהייתי מכנה אותה אביבית, שהתאימה קצת לתקופה של אחרי מלחמת העולם השנייה, ובמובנים מסוימים אפשר להצמיד לה את המושג אופטימית.
בקינגהאם, הרחוב הכי מבוקש בלונדון – טיול וירטואלי לימי קורונה
נערוך טיול ברחוב שאורכו בסך הכול כמאה מטר, ובמשך השנים גרו בו 14 אישים, שכל אחד מהם נחשב לידוען.
היינריך צילֶה – אני ברלינאי
רק כשביקרתי במוזיאון הקטן בברלין שמוקדש לחייו ויצירותיו הבנתי מדוע הוא אהוב כל כך על הברלינאים.
החינוך לסל וחסל
המילה חינוך היא אחת המילים שאני מכנה אותן "מילים של צפירה". דהיינו כששומעים אותה יש לקום ולעמוד דום.
רוקוול קנט הלא מוכר – מאייר הרפתקן
הוא היה צייר, איש פרסום, עורך, משורר, פוליטיקאי (לא כל כך מוצלח), תועמלן, מרצה, חוקר ארצות, אדריכל ומעצב בתים, מורה, חופר קברים, חוואי, מאייר, מגדל כלבים, טיפוגרף ומעצב גרפי, חותך עץ, יזם והרפתקן.
רולאן טופור היוצר הרב תחומי, ובונוס המלצה חמה
הניגוד בין הביצוע השמרני, ולפעמים אפילו החובבני, לשימוש המוגזם באברי מין, הפרשות ודימויים סוריאליסטיים מטרידים, הפך להיות הסמל המסחרי של היוצר המיוחד הזה.
סטודיו פוש-פין וכתב העת הסאטירי מונוקל
בין השאר הביא הסטודיו הזה לעולם העיצוב הגרפי קשר חזק לאיור וכן עבודה עם ריבוי פונטים
תיאטרון הקברט המכאני ועוד צעצועים
כשגיליתי את קסמי החבורה שכינתה את עצמה Cabaret Mechanical Theatre, ראיתי כמה הומור אפשר להוסיף לצעצועים כאלה בעזרת תנועה פשוטה.
הגלמ"ז – סיפור לפסח
בטרם יצאנו לדרך אמר לי הרס"ר: "אל תחסוך וקנה את הצבעים המתאימים, אתה יודע: אדום, ירוק וכו", כשהוא רומז בכך לצבעיהן של מכות מצרים לפי סדר נתינתן.
המגפיים של יוזף. צ'אפק – יוצר רב תחומי
למרות שהוא עצמו רצה שיכירו בו כצייר, הוא עסק בתחומים רבים: סופר, משורר, עיתונאי, מבקר, מחזאי ומעצב במה.