רצונך להיות נורמלי – לך אל העדר
על הנזיר השחור, איורים של דויל והרהורים על נורמליות ושפיות
על הנזיר השחור, איורים של דויל והרהורים על נורמליות ושפיות
לפעמים אנחנו המאיירים עומדים בפני בעיה, כאשר כל מה שקורה בספר זה אבא ובן שיושבים על הדשא ומשוחחים.
הספר שעשיתי למאיה בתי כשהייתה בת חמש וגיבורו הוא חתולי, שלא באמת היה סתם צעצוע.
"מאחורי הדלת של רחוב ברגס מס' 19 גברת פרויד עושה כמיטב יכולתה לארח קבוצה של צעירים מהגסטפו, שמחפשים בבית חומר תעמולה אנטי נאצי…"
הדברים שאציג כאן הם מבחינתי החופש. אבל האחריות שלי כמאייר כלפי הטקסט וכלפי הקורא היא הקפיץ המווסת.
לפי כמות הספרים שנכתבו וצוירו לילדים, שהנושא שלהם הוא מפלצות, ברור שהמסקנות שהפסיכולוגים יגיעו אליהן יהיו בסיס מצוין לטיפול.
כאשר מדובר בילדים רעים, האנגלים הם טירונים על יד הגרמנים, אבל גם אצל האנגלים – שהם בעצם קצת גרמנים – הילדים הרעים נוחלים הצלחה.
מה קורה לאמן ענק, שהיה קומוניסט, ושבעקבות ביקור בברית המועצות מתאכזב מהקומוניזם – שמגיע לארצות הברית שהיא החלום הרטוב שלו – ושם הוא שוכח את כל מה שהביא לו תהילת עולם, ומצד שני לא מתחבר לעולם החדש והריקני?