זידארוב – הנחום גוטמן של הבולגרים
"…קודם כל אני חושב על זה במשך שלושה ימים. אחר כך אני עובד על זה במשך שלושה ימים, ואחר כך אני מסתכל על זה במשך שלושה ימים".
"…קודם כל אני חושב על זה במשך שלושה ימים. אחר כך אני עובד על זה במשך שלושה ימים, ואחר כך אני מסתכל על זה במשך שלושה ימים".
אחד הספרים האהובים עליי הוא מועדון הפיקוויקים. היום אתרכז בעיקר בדמותו של גיבור הספר ובמאיירים שציירו אותו.
אנסה גם לבדוק עד כמה הן הושפעו מהאבות שלהן, שכל אחד מהם הייתה לו השפעה על מאות מאיירים ברחבי העולם.
יש לי אהבה גדולה, כמעט תאווה, לשחק באותיות, ואת התאווה הזאת הכנסתי בהרבה עבודות שלי, גם בעטיפות ספרים, גם בכרזות ובכל מיני מקומות.
ייתכן שתאשימו אותי בחוסר רגישות כאשר אל מול העבודות המזעזעות האלה אני מדבר על קווים, התזות והצללות, אבל זה בדיוק מה שאני מתכוון לעשות פה.
אדמונד וילסון, מבקר אמריקאי, השווה את עבודתו של גורי לעבודתם של מקס ארנסט ורונלד סירל גם יחד.
על הרקע באמנות הפלסטית אפשר לכתוב ולנתח הרבה. ברשימה הזאת אנסה להראות איך מאיירים שונים, וביניהם אני, מתייחסים לרקע.
לפחות שלושה ספרים שהאיורים עבורם היו כמעט גמורים לא מסרתי להדפסה, כי הגיבורים לא היו מספיק יפים
יש לי אהבה מיוחדת למאיירים שאצלם הקשר בין הצבע לקו הוא חלקי, דהיינו, שבמקומות שהצבע מסביר היטב את הדמות או הנושא, אין שום צורך בקווים.
כמי שמייד בוחן ואפילו שופט, החלטתי שיש לו, לג'ון ברנינגהם, יכולת מצוינת בשימוש בצבע, בטכניקה ובעיקר בטקסטורות.