החתול בקומיקס
כשאני מנסה לחשוב "קומיקס" כמאייר, אני בדרך כלל מגיע לפרודיה. אבל עם החתול במגפיים סוף-סוף ניסיתי להיכנס לתחום.
שוליית הקוסם גרסת אונגרר
להרגשתי, בספר שוליית הקוסם הייזן ממש שיתפה פעולה עם אונגרר ודאגה שיהיה לו מה לצייר.
אדמונד דולאק והנסיכה על העדשה
היכולות שלו היו על גבול הגאונות. הוא התעניין באמנות המזרח ולמד סינית, ערבית, עברית ופרסית.
זוכרים את הסנה?
על עבר ביטוחי, אגדות עם, פרסום, לוחות שנה ואירועים מתולדות היישוב
המלך הוא עירום?
לא יודע אם הייתי נוהג כמו הילד שצעק שהמלך עירום. כנראה שהייתי חושש למעמדי בחברה. אבל הייתי ילד שתמיד חיפש בעיות בסיפורים שקראתי.
צפוף בבית. או: להוציא את העז
הרעיון לפוסט עלה לי כשהגעתי עם אפרים סידון למפגש עם ילדים בבית ספר, שם קיבלנו איורים שהילדים הכינו לעטיפת הספר הזה
המוזיקאים מהעיר ברמן
זהו סיפורן של ארבע חיות משק זקנות, שאחרי שנים שהן תרמו תרומות חשובות לבעלי הבתים שלהן, היחס אליהן הופך להיות מחפיר והן אפילו מועמדות לחיסול.
המאייר והחיה – מאיירים מתמודדים עם היפה והחיה
מקרה "היפה והחיה" מיוחד בעיני, בעיקר כי מדובר בדמות אנושית, שרק מתוקף איזו קללה הפכה ל"חיה", ועצם הרתיעה מהדמות שלה היא זאת שמובילה את העלילה.