התמרסונים המופלאים והוצאת גאברבוכחוס
הרבה אפשר לכתוב על התמרסונים המופלאים. בפוסט הזה בחרתי להתרכז בעיקר בהוצאת גאברבוכחוס ובאיורים של השניים.
לצייר את הנונסנס של ליר
הפעם אציג איורים של לורד לעבודות של ליר, וכדי להוסיף חטא על פשע אוסיף גם איורים שאני הכנתי במיוחד לרשומה הזאת.
צ'סטרבלוק
…ויש אחרים שאצלם האמונה הדתית היא זאת שנמצאת בחזית ומפלסת את דרכם הפוליטית. לסוג הזה שייכים שני היוצרים שבחרתי לספר עליהם הפעם.
הכישלון הגדול שלי – אליס בארץ הפלאות שלא יצא לאור
השקעתי עבודה רבה ואפילו ענקית כדי להיות מקורי. אבל אז התברר מה שכבר ידעתי – שקשה מאוד להיות "מקורי" על דרך השלילה
ברל אייבס והגברת הזקנה
אחד משירי הילדים האהובים שלו היה כמובן השיר על האישה הזקנה שבלעה זבוב. השיר הזה היה אמנם מוכר ואהוב גם לפני הביצוע שלו, אבל היום אצל רוב האמריקאים הוא מחובר לברל אייבס.
שני אדוארדים, ליר וגורי
אחת התופעות שמענייניות אותי היא שרוב המאיירים, כשהם מציירים חייזרים או יצורים דמיוניים, הדמויות האלה נראות כמעט תמיד זהות זו לזו
מיהם או מהם ה"קלריוז"???
ברהמס היה פורץ בבכי
כשדוגדג בבית השחי,
אבל מכה באף, קטנה!
שיפרה לו את ההלחנה.
כמה פעמים ביום ישן המלך?
היינו שם שלושה: סופר שכתב את היצירה שתביס את אליס בארץ הפלאות, מאייר שנותר לו לגמד את סר ג'ון טניאל ונציג ההוצאה שייזכר לנצח בתולדות ספרות הילדים כמי שיזם את השידוך המנצח.
לצייר עבור לואיס קרול – טניאל ופרניס
האיש המוזר הזה, האיש הגבוה והמגמגם שזכה לשם עולם עם צל של חשד בפדופיליה, די התאכזר לשני המאיירים שלו
מאיירים ופרשנים צדים את הסנרק
בהקדמות למהדורות השונות היה גרדנר מתפלמס עם פירושים חדשים של הסנרק, ולקורא יש הרגשה שהדיונים האלה הם יצירות נונסנס מצוינות בפני עצמן, ושגרדנר כתב אותם עם לשון בלחי, כמו שאומרים האנגלים.