שני הקצוות של הקולאז'
שתי גישות שונות והפוכות לקולאז'. תפקיד שונה לרקע, לפרטים ולתוצאה
שתי גישות שונות והפוכות לקולאז'. תפקיד שונה לרקע, לפרטים ולתוצאה
שהאיורים הרבים שעשיתי לספריו מתפרשים על סגנונות וטכניקות שונים ומגוונים.
בתרגיל הזה מתקבל בסופו של דבר זוג מעניין שיכול לחיות לנצח ביחד
אז למה אני לא מסוגל להיות קריקטוריסט?
כי הדבר הראשון שנחוץ לקריקטוריסט הוא "סגנון" ויש מי שיקרא לזה "טכניקה" "שפה"
ייתכן שיש פה גם משהו מהנוסטלגיה, אבל המטרה היא גם להציג כל מיני גישות ופתרונות איוריים וגם להזכיר סופרים, שנדמה לי שכדאי לזכור.
אבל אצל המאיירים – שנחשבים ל"בעלי מקצוע", ולבעלי מקצוע אסור כידוע לעשות טעויות – הסקיצה היא במקרים רבים עדיין מעין "הכנה".
הם הפכו ליריבים רעיוניים מאחר שמונדריאן האמין באופן אידיאי רק בקווים אופקיים ואנכיים, ואילו ואן דוסבורג היה פרוע יותר ורצה להכניס למשוואה גם את האלכסון.
אני אוהב במיוחד את העובדה שגיל לא מנסה לדבוק באיזו טכניקה, או סגנון, או סימני היכר, וגם את ההומור החזותי הנפלא שלו הוא מלקט מכל הקשת החזותית.
אימא שלו הייתה מכוערת ואבא שלו היה מכוער, אבל שְרֶק היה מכוער יותר משניהם גם יחד.
סיפור שתחילתו תעלומה בלשית, המשכו המתקת סוד עם הקוראים וסופו השראה של חופש