דיאגרמה בראי ההומור ולהפך

למרות שכבר סיפרתי הרבה על שתי הקצוות של מה שנקרא "נונסנס", אני חוזר על זה שוב, וזאת לאחר שפרסמתי רשומה על הדולר ורציתי להרחיב את אפס ההבנה שלי בכלכלה ולהראות איך אני משתמש בדיאגרמות ובגרפים.

אז איך זה קשור לנונסנס?

הנונסנס, בעיקר זה הבריטי, שכמה מחלוציו הם אדוארד ליר, לואיס קרול והילר בֶּלוֹק, בנוי בעיקר על שני קצוות: מצד אחד טיפול מדעי ואקדמי במשהו מופרך או לא קיים, כמו למשל הסנארק של לואיס קרול:

או היצורים האלה, פרי רעיונותיו של איש הנונסנס רוברט ויליאם ווד (Wood):

והצד שני הוא היפוכו של הראשון, כלומר לקחת משהו שיש לו הגדרה ברורה ולטפל בו באופן לירי, הומוריסטי או מופרך, כמו שעשה אביגדור המאירי בחוכמת הבהמות:

גם הספר שלי על המפה שייך לקטגוריה השנייה:

גם הטיפול בסנטימטר הזה, מתוך הספר סופר ספר של תומר בני ושלי, שייך לסוג הזה:

ואילו הספר הזה, שעשיתי ביחד עם אורי בני שייך לסוג הנונסנס הראשון:

תיארנו בו 37 מפלצות ולכל אחת מהן יצרנו דף אנציקלופדי אקדמי למשעי.

הנה שלושה דפים כאלה:

בחלק מהדפים שמנו את הדיאגרמה הזאת:

כשבכל פעם הטקסט שצורף אליה היה שונה. הנה כל הדיאגרמות:

וכעת אני עובר לשימוש שעשיתי בדיאגרמות ובגרפים באיורים הרבים שעשיתי למוספים כלכליים.

הבאתי כאן מדגם מייצג. את האיור הבא אין לי מושג מתי ולמה איירתי, אבל ברור שזה היה בעיתון הארץ, לפי החתימה "אריה דן":

אני מודה שגם את האיור הבא אני לא מבין היום:

שמתם לב שרק הגרף של "בני האדם (כללי)" הוא גרף בעלייה?

ומעניין אם האיור הבא עסק בכך שמחירי הדירות בירידה:

בעיקר לפי הפנים המחייכות של המסתכל. מישהו זוכר אם היה אי פעם מצב כזה?

והנה איור שבו שילבתי שני אייקונים שאני משתמש בהם לתאר עניינים של כלכלה ומחירים – גם דיאגרמות גם כיסים:

הנה גרף שמתאר קרני שמש, כשמדובר על מחירי התכשירים האלה נגד שיזוף יתר:

דולר

מה יותר טבעי מאשר לעשות דיאגרמה ממחבט טניס?

זוכרים שפעם היינו קונים פילם כדי לצלם?

מהאריחים באמבטיה קל מאוד לעשות דיאגרמה:

אני לא זוכר מה זה היה, אבל אני מקווה למען שמי הטוב שזה לא מה שאני חושב שזה:

מעניין אם לאיור הזה היה קשר לבחירות:

אני מנחש שזה למשל היה קשור לביטוח:

את כל השאר אני מביא ללא מילים, בתקווה שגם אתם כמוני תזהו את הנושאים:

קריקטוריסטים רבים, בעיקר אלה שעובדים בעיתונים של חברות עסקיות, אוהבים את הסיטואציה הזאת של אנשי עסקים שמתעמתים עם הגרפים המפתיעים, ואפילו המפחידים. הקריקטוריסטים האלה יודעים שזה חומר שאנשי העסקים מבינים, ולכן בעיתונים שמיועדים לאנשי עסקים יש המון קריקטורות כאלה (אני, שהשתמשתי בדיאגרמות כאלה עד הטיפה האחרונה, מוצא בדברים האלה מעט מאוד הומור).

וכדי להוכיח שגם אני הולך לפעמים בדרכים הקלות, אז הנה עטיפת הספר הזה:

ומתוכו הכפולה הזאת:

טוב… לפחות השתעשעתי שם עם הקפה השפוך. זה קצת לזכותי.