תודה לעיתונאים – 3
בשנות ה-70, 80 ו-90 איירתי לכתבות של הרבה מאוד עיתונאים. מדי פעם אני מוצא בארכיון שלי עוד שמות שמזכירים לי את הימים ההם.
מכתב מלונדון – קצת ביקורת לא תזיק
"למה לנסוע ולראות 'תיאטרון אחר' בעכו כשאפשר לנסוע ללונדון ולא לראות תיאטרון בכלל?"
דבר אחר – לא כולם אהבו אותנו
במשך 22 שנים עסקתי בסאטירה ב"דבר אחר". במהלך השנים הללו קיבלנו במערכת מכתבים לרוב, ביניהם גם כאלה שממש לא אהבו אותנו.
העיתונות, הנפוליאונים והוצאת ראובן מס
נפוליאון הראשון הכיר את ערך העיתונות לשלטון… "תזכרו להזכיר בידיעות על נצחונותינו רק אותי. רק אותי. אתם מבינים?"
סיבה למסיבה והאריה שאהב שחיתות
הפעם אני חוזר לשנות ה-80 ולתוכנית "סיבה למסיבה", שהייתה תוכנית האירוח המצליחה ביותר בטלוויזיה בין השנים 1990-1984.
חצי תה חצי קפה – מאה שנים להולדת חנה זמר
"כתבתי את הדברים כפי שאני רואָה אותם, בעין דומעת חצי מצחוק וחצי מבכי, כי המציאות שאנו חיים בה היא חצי טרגית חצי קומית".
אנשים מכוערים – אנשים יפים
לפחות שלושה ספרים שהאיורים עבורם היו כמעט גמורים לא מסרתי להדפסה, כי הגיבורים לא היו מספיק יפים
רות בונדי – 100 שנים להולדתה
"השפה שבה חי אדם חייבת לשנות אותו, את כל דרך מחשבתו."
תודה לעיתונאים – המשך
ואכן בחיפושים שלי בארכיון גיליתי עוד שמות רבים שאני רוצה להזכיר, וכמובן איורים שאני רוצה להציג.
אהרן בכר – בוהמיין שנשכח
במקרים רבים לא ידעתי עד הרגע האחרון מה אהר'לה יכתוב, ואז תמיד יכולתי לצייר משהו סביב כוס בירה עם סיכוי קטן מאוד שאטעה.