העיתונות, הנפוליאונים והוצאת ראובן מס

בגלל דברים שקשורים לענייני היום חיפשתי משהו בספר הזה

וחשבתי שכדאי לספר משהו עליו ועל העיתונות.

הנה למשל קטע מהספר:

(נא לא לחפש שום רמז פוליטי).

אז למרות שהעיתונות המודפסת היא כבר לא מה שהייתה פעם, נפוליאונים תמיד יש חדשים.

וכאן אני רוצה לספר לכם על ראובן מס ועל ההוצאה שקיימת משנת 1927 ועדיין פעילה:

ראובן מס, מאבות המו"לות העברית, נולד ב-1891.

הוא ייסד את הוצאת הספרים בברלין וכאשר הנאצים עלו לשלטון הוא עלה לארץ ישראל.

לפני שעלה הספיק להיות נוכח בשריפת הספרים שיזם גבלס והיה היחיד שהצליח להציל משם כמה דפים.

בנו של ראובן, דניאל (דני) מס, לחם במלחמת השחרור, היה מפקד גוש עציון ועמד בראש מחלקת הל"ה שנספתה ב-16 בינואר 1948.

לאחר מותו הקים אביו בהוצאת ראובן מס את "ספריית מדע פופולארי", שהעשירה מאוד את ילדותנו. כילד וכנער חטפתי כל ספר מהספרייה הזאת. הנה כמה מהם:

בספרייה הזו ראו אור כ-80 ספרים.

לצערי בגלל הנושאים, בעיקר אלה שעוסקים במדע, היום כבר לא קוראים אותם, אם כי יש כמה שהזמן לא מחליש את חשיבותם ואת המידע שיש בהם. אחד מהם הוא הספר שבו פתחתי, תולדות העיתונות העולמית. המידע שהוא מביא, דווקא בגלל שקיעת העיתונות המודפסת, מעניין מאוד.

הנה הפתיחה, בה נכתב על שחר העיתונות:

לצערי אין בעברית ואין בישראל ספר עדכני יותר על תולדות העיתונות.

על העיתונות בישראל אני ממליץ מאוד על ספרו של מרדכי נאור:

נאור הוא אוצר של ידע בתחומים רבים, ובעיקר בתקשורת.

בספר בהוצאת ראובן מס, שכתב מישהו בשם פריץ גץ, שלצערי לא הצלחתי למצוא עליו פרטים, חיפשתי בעיקר מידע על עיתונות ושלטון ועל עיתונות וצנזורה. מאחר שהספר הזה יצא בשנות הארבעים מיותר להסביר שאין בו כדי ללמד אותנו על התקופה המודרנית.

הנה קטע מהפרק על "צנזורה וחירות העיתונות":

ועל הצנזורה בימיו של נפוליאון:

ועוד משהו:

והנה משהו על ה"טיימס" האנגלי, אולי העיתון החשוב בעולם:

וקצת מידע על ההדפסה בעבר:

במשך שנים רבות, בעיקר בין השנים 2004-1968, הייתי קשור מבחינה מקצועית לעיתונות המודפסת, זאת שהיום הולכת ונכחדת. וכאן יש לי הזדמנות להביא כמה איורים בנושא עיתונות מודפסת.

האיור הזה הופיע בשער של ספר השנה של העיתונאים, 1983: