סיבה למסיבה והאריה שאהב שחיתות

ברשומה הזאת אחזיר אתכם לשנות ה-80 ולתוכנית "סיבה למסיבה", שהייתה תוכנית האירוח המצליחה ביותר בטלוויזיה בין השנים 1990-1984.

מפיק התוכנית היה אהרן (אהרלה) גולדפינגר, והרשומה הזאת מוקדשת לו.

המנחה הראשון היה מני פאר זכרו לברכה.

אחרי מני היו ניסיונות עם מנחים רבים, ובסופו של דבר, משנת 1986 הנחתה את התוכנית רבקה מיכאלי.

צילום: ניצן הפנר

בסיבה למסיבה הייתה פינה סאטירית אותה הגיש שלמה ניצן.

בתמונה: שלמה מספר את יאיר גרבוז מתוך רשימה ב"דבר אחר".

שלמה, שפתח את הפינה בדרך כלל במשפט: "נו…. מה אתם אומרים?…" היה מראה קטעי עיתונות ומגיב עליהם בהערות סאטיריות.

לפעמים שלמה היה מראה בפינה שלו גם דברים חזותיים, בדרך כלל כאלה שאני הייתי מכין. כשעברתי לאחרונה על הארכיון שלי מצאתי כמה איורים שעשיתי לפינה שלו. כמה מהם אני אפילו לא זוכר לאיזה אירוע הם התייחסו.

למשל זה:

אני מניח שכנראה הייתה איזו כותרת על חוף נודיסטים שנסגר בגלל לחץ של חוגים דתיים.

או זה:

כנראה משהו שקשור לנסיעה של שמיר ליפן.

האיור הבא נדמה לי שהיה קשור לידיעה שבה נאמר שהותר גם לנשים להיות מוהלות:

שלושת האיורים הבאים מדברים בעד עצמם:

באחת התוכניות, אני מניח שזה היה בשבוע הספר העברי, עיצבתי עטיפות ספרים, חלקם ספרי ילדים, אבל לפני שאציג אותם אעיר משהו על השימוש שהסאטירה עושה בספרים ידועים ובעיקר בספרי ילדים.

בשנים האחרונות שולחים לי חברים רבים את התמונה הזאת:

והיו לזה עוד גרסאות, שכנראה כבר מחקתי.

בכמה הזדמנויות הראיתי כאן פרודיות על ספרי ילדים.

בארצות הברית יצאו למשל אין-ספור ספרי ילדים על טראמפ. הנה כמה מהם:

אז הנה העטיפות שעשיתי לפינה של שלמה בסיבה למסיבה. לכמה מהן התווסף גם טקסט בסגנון שנהוג לשים בעטיפה האחורית בספרים, שאותו שלמה קרא.

בזמן מלחמת לבנון היו ימים שלמים שבהם ראש הממשלה בגין לא נראה. הנה העטיפה הרלבנטית:

יורם ארידור, למי שזוכר, היה שר האוצר:

והנה שמיר בדמות הנסיך הקטן:

אגב, נראה לי שהנסיך הקטן הוא הספר שעשו עליו הכי הרבה פרודיות. הנה כמה:

הספר הבא "האמת הערומה" הוקדש בעצם לרב דרוקמן, שהיה קשור לפרשת ישיבת נתיב מאיר:

הנה קטע מויקיפדיה על הפרשה:

בשנת 1999 מתח עליו היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין ביקורת על שלא עירב את המשטרה בפרשת ההטרדות בישיבת "נתיב מאיר". בתגובה אמר הרב דרוקמן כי כאשר הגיעו אליו שמועות אודות הטרדות, "בו ביום הוצאתי אותו מתפקידו […] דבר אחד לא ידעתי – שהייתי צריך לדווח על כך גם למשטרה. צר לי מאוד שלא עשיתי זאת".

והנה הטקסט של גב הספר:

העטיפה הבאה היא של ספר שכתב לכאורה פרופסור מיכאל ברונו:

והנה הטקסט בגב הספר:

זוכרים את שמחה ארליך?

ואת ירוחם משל?

אחרון הוא ספר שקשור ליצחק זמיר, שהיה היועץ הממשלתי של הממשלה, בזמן פרשת קו 300:

והנה הטקסט של גב הספר:

*