חצי תה חצי קפה – מאה שנים להולדת חנה זמר

חנה זמר, שנולדה ב-2 באוקטובר 1924, הלכה לעולמה בשנת 2003. הרשומה הזאת היא לזכרה ואני מקדיש אותה לבתה, שלומית זוטא.

חנה הייתה עורכת העיתון "דבר" בין השנים 1990-1970. בין שאר המפעלים שלה הייתה היוזמה לייסד את המוסף הסאטירי "דבר אחר".

בשנת 1969 יצא לאור בהוצאת מסדה הספר הזה:

קובצו בו רשימות עיתונאיות שלה וגם שיחות רדיו מהפינה שנקראה "הפסקה של תה". זה היה אחד הספרים הראשונים שאיירתי, עדיין במסגרת הסטודיו "קרמן/קרמן", דהיינו השותפות עם אריק קרמן בן דודי. לכן גם החתימה היא קרמן/קרמן.

בספר היו איורים לראשי הפרקים, כמו זה:

וגם איורים ששובצו בטקסטים.

הנה קטעים מההקדמה של חנה:

כשהספר יצא הייתי בן 29. זה היה לאחר שנתיים שאריק ואני עבדנו כמעצבים ומאיירים בעיתון "דבר". חנה הזמינה אותנו לעבוד בעיתון לאחר שראתה את הספר הזה שהוצאנו אחרי מלחמת ששת הימים:

באותה תקופה הסגנון שלי באיור קריקטוריסטי שחור-לבן היה נזיל מאוד ולא מגובש. הייתי מושפע  מאמנים כמו סול סטיינברג, אנדרה פרנסואה ועוד כמה שהיו לי ספרים שלהם.

כאן בחרתי להעלות כ-20 קטעים של חנה מהספר, רובם בצירוף האיורים.

הקטע הראשון הוא מרשימה בשם מיזוג אוויר, או: זיכרונות מהאקווריום על גדות הנהר, ובו חנה מספרת על הנאומים ששמעה באו"ם:

ברשימה שנקראה נגרים לדיפלומטיה מספרת חנה על המחלוקת בשיחות פריז, שנסבו על ההסדר בווייטנאם ב-1968, בעניין צורתו של השולחן:

והנה כמה שורות שכתבה חנה על דה גול:

ברשימה אומה ולשון, או: דולפיני כל העולם התאחדו, מספרת חנה על התקשורת של הדולפינים:

ועל הניסיונות של שתי המעצמות להשתמש בדולפינים למטרות צבאיות:

שימו לב איזה מחשב ציירתי ב-1969 כאיור לפרק בספר שנקרא "זמנים מודרניים":

שנתיים לאחר השתלת הלב הראשונה כתבה חנה רשימה שעסקה בלב. הנה קטע קצר ממנה:

והנה משהו שכתבה אז (1968) על השתלות אברים:

והנה קטע קצר מרשימה בשם הפרוזה של החלום, או: מסע ארוך אל תוך הלילה:

וקטע קצר שעוסק בחיזוי העתיד ברשימה ששמה החיים בתש"ס:

אנחנו כבר רבע מאה אחרי השנה עליה דיברה חנה במונחים של עתיד.

הנה משהו על הסכסוך היהודי-ערבי:

קצת אחרי מלחמת ששת הימים כתבה חנה דברים על ירושלים:

בפרק על יהודים סיפרה חנה על הזרמים אצל יהודי ארצות הברית:

הנה כמה משפטים שכתבה חנה על משלוח מנות בפורים:

חנה אף פעם לא הגדירה את עצמה כפמיניסטית, אבל מי שהכיר אותה יספר לכם שהיא קידמה נשים בעיתון ונתנה להן הזדמנות, גם כעיתונאיות וגם כעורכות.

בספר חצי תה חצי קפה, הפרק על נשים הוא הפרק האחרון.

הנה כמה דברים שחנה כתבה על נשים:

וכך מסתיים הספר: