פייפר וג'סטר – עוד חיבור קלאסי בין סופר למאייר
בעיקר אהבתי את היכולת שלו ליצור סיפור מהמצבים הפשוטים ביותר ולא לפחד שהקוראים שלו ישתעממו בגלל שכמעט אותו ציור מופיע עשר פעמים.
בעיקר אהבתי את היכולת שלו ליצור סיפור מהמצבים הפשוטים ביותר ולא לפחד שהקוראים שלו ישתעממו בגלל שכמעט אותו ציור מופיע עשר פעמים.
נערוך טיול ברחוב שאורכו בסך הכול כמאה מטר, ובמשך השנים גרו בו 14 אישים, שכל אחד מהם נחשב לידוען.
הייחוד שלו היה שכישרונו כעיתונאי-תחקירן, והסקרנות העצומה שלו, חיברו בין רצינות להומור, בין היסטוריה לבידור, בין פרסום לתרבות, והעיקר – בין השטחי למעמיק.
אין כמעט דמות שאתם מכירים מהקריאה בספרים הקלאסיים, ובעיקר בספרים לילדים, שלא תמצאו אותה יצוקה בברונזה, ולפעמים גם בחומרים אחרים
המילה חינוך היא אחת המילים שאני מכנה אותן "מילים של צפירה". דהיינו כששומעים אותה יש לקום ולעמוד דום.
יש איזה קו בין התרפקות על העבר רק בגלל שהוא מתקשר אצלנו עם הגעגועים לילדות, לבין ניסיון להחזיר דברים טובים, שבאופן טבעי נשכחו או יצאו ממחזור התרבות.
ארבעת אלפים דיוקנאות של פושקין אפשר למצוא במוזיאון פושקין בסט. פטרבורג.
לפעמים מתברר שסיפור הרקע של הכנת הספר מעניין לא פחות מהספר עצמו, והוא מפנה אותי לאזורים, נושאים וזמנים שלא הכרתי.
חלק מאוהבי הספרות האמריקאים, שקשה להם ליהנות מסיפורים שכתבו פושעים, נוטים עד היום לסבור שהוא הואשם במעילה שמישהו אחר ביצע
כשהמחבר עייף מעט מן הגדולים, ומתחיל להשתעמם בחברתם, הוא יושב וכותב סיפור ועוד סיפור לילדים… …כי מי שנותן דעתו לשמח אחרים, ושימח מעט גם את לבו.