סטיבן ליקוק – שיעור בספרות
היו שתיארו אותו כ"מארק טוויין הקנדי". היו גם שכתבו עליו שהוא "שלום עליכם הקנדי". זה לא היה מפתיע,
היו שתיארו אותו כ"מארק טוויין הקנדי". היו גם שכתבו עליו שהוא "שלום עליכם הקנדי". זה לא היה מפתיע,
זאת הזדמנות מבחינתי לבדוק האם האיורים האלה עומדים בפני עצמם גם ללא הטקסטים
מאחר שבחרתי להקדיש את הרשומה לשמות עט של סופרים, מייד מתבקשת השאלה: למה רק סופרים? מה עם מוזיקאים או אמנים מתחומים אחרים?
השנים בהם פעל ב"ידיעות אחרונות" המוסף לספרות בעריכתם של זיסי סתוי ושולה גלבוע שהמשיכה אותו, היו בשבילי שנים נפלאות, שבהן יצרתי מאות איורים.
"הן חודרות, מלטפות, בוחנות, חולמות, נעצמות ונפקחות לרווחה. בשעת ההתפעלות הן שקופות – תכלת וירוק; ובשעת זעם – כצבע הפלדה".
כשיפסיקו לגמרי לקרוא ספרים, וגם כשלהגיד אמת יהיה ממש בושה – יהיה מותר לקשקש על ספרים. בינתיים לא קשקשתי. מחווה לג'ו אורטון
על הנזיר השחור, איורים של דויל והרהורים על נורמליות ושפיות