למה צריכים סופרי הילדים זנב?
אם היה אפשר לבדוק איפה יש יותר זנבות, על בעלי החיים או בתוך ספרי ילדים, יש סיכוי שהספרים ינצחו.
אם היה אפשר לבדוק איפה יש יותר זנבות, על בעלי החיים או בתוך ספרי ילדים, יש סיכוי שהספרים ינצחו.
כוחו האמיתי של השיר הוא הדהוד המילים בפולנית, ואת זה לא קל כמובן לתרגם לשפות אחרות. ובכל זאת הוא תורגם לשפות רבות.
"הן חודרות, מלטפות, בוחנות, חולמות, נעצמות ונפקחות לרווחה. בשעת ההתפעלות הן שקופות – תכלת וירוק; ובשעת זעם – כצבע הפלדה".
כשחיכיתי בתור שמעתי מסביבי פה ושם כמה מילים בעברית. וכשהגעתי קרוב לכניסה, ראיתי שעומד שם איש ענק שנראה אפרו-אמריקאי
אני מנסה להבין איך חושב יוצר שמאייר כעשרה איורים לכל גיליון? באילו טכניקות לאייר? מתי לאייר "ילדותי"? מתי "לצייר" או "לרשום"? מתי להפחיד או לזעזע?
"שולחן יציב זה שולחן שעומד על שלוש רגליים. שולחן שעומד על ארבע רגליים, עומד תמיד על שלוש רגליים וחתיכת נייר מקופל"
הטקסט הזה שכב אצלי במגירה כמה שנים, עד שמצאתי את הדרך לפתור את הבעיה. אני מביא כאן את הספר בשלמותו.
מאחר שפיטר ראביט היה ספר לקטנים, הרשו לעצמם הכותבים והמאיירים בארצות הברית לשנות את העלילות