מתנות

כשהייתי ילד המילה "מתנה" הייתה כמעט חופפת למילה "ספר".

היום "מתנה" זה בדרך כלל דרך עקיפה להגיד "כסף" (למשל: "מקורב אחד קיבל מתנה מהקטארים").

פעם חשבתי שאני מקורי כשהייתי מסביר לקרובים או לחברים שכאשר אתה מתכוון לתת מתנה למישהו, אתה צריך להשקיע מחשבה "מה הוא אוהב" עד ששמעתי פעם את יאיר גרבוז (בהרצאה על אמנות) אומר ממש ההפך: "לתת למישהו משהו שהוא אוהב זה אולי ישמח אותו אבל לא יקדם אותו. תן לו משהו שאתה מאוד אוהב ואולי זה ילמד אותו משהו חדש".

תחשבו על זה.

הרשומה הזאת היא על מתנות באיור ובפרט על הספר הזה:

אבל לפני שאפרוס בפניכם את כל הספר, הנה כמה "מתנות" באיורים שלי.

המתנה הראשונה היא זאת:

זהו אחד השירים הכי אהובים של יהודה אטלס.

ספר הזה של לאה גולדברג הוא על יום הולדת:

ולכן הגיוני שבפורזץ (בטנה) שלו יהיו מתנות:

יש בספר דודה שמביאה מתנה. מכיוון שהיא מכרכור אני מביא את העמוד הרלוונטי:

ציפורה, הדודה שלי מכרכור, היא היחידה שהייתה מביאה לאמנון אחי ולי כסף במתנה ולא ספר.

בשנת 1988 יצאה לאור האנתולוגיה הזאת שערכה מירי ברוך, אוסף של סיפורים ושירים שעוסקים בימי הולדת:

בחרתי לא לאייר בו ספציפית כל שיר או סיפור, אלא ציירתי בכל עמוד וריאציה על ילד או ילדה שמביאים מתנה. אם אתם מכירים אותי, אתם יודעים שהמנגנון הזה, "נושא ווריאציות", אהוב עליי במיוחד. פרט לספר על המפה שבו יש יותר מ-300 וריאציות על מפת המדינה, כאן בהפתעות ליום הולדת יש הכי הרבה וריאציות שעשיתי על נושא אחד בספר. יש בו 70 ילדים וילדות שמביאים מתנות. אם יש לכם סבלנות לזה, אני מביא כאן את כולם:

וכעת לספר כל המתנות של זואי.

לפני כמה חודשים זואי ועידו המקסימים חגגו מסיבת נישואין נפלאה. בלי לשאול, אני מניח שרוב המתנות היו סכומי כסף. אבל כשזואי הנפלאה הייתה בת שנתיים, כתבתי וציירתי לה את הספר הזה, וכשהיא הייתה בת 20 הוא יצא גם במהדורה מסחרית בהוצאת אגם (אני לא בטוח שנשארו להם עוד עותקים ממנו).

אז הנה כל הספר:

*

וזה גב הספר:

והנה זואי היום עם הספר:

ולסיום אזכיר שהרשומות שלי הן ללא תשלום ואתם מקבלים ומקבלות אותן במתנה.

***