את הספר הזה יצרנו אפרים סידון ואני בשנת 2008:

הרעיון היה של אפרים, לעשות ספר שיש בו חור אמיתי.

הסתבר שלפני שאפרים פנה אליי הוא פנה למאייר אחר, אבל בלי תוצאות.
הטקסט העלה אצלי מייד בעיה מבחינת האיור: החור בספר הוא בקוטר של סנטימטר וחצי, ובסיפור החור הופך מחור ב"טלפון" של מקלחת לחור בכביש לחור בדלי לחור בבייגלה לחור במחט ועוד…
הטקסט הזה שכב אצלי במגירה כמה שנים, ורק לאחר שהחלטתי לשים את הדגש על דמות וליצור מהחור את הראש של הדמות, יכולתי לפתור את בעיית האיור.
אז מאחר שהספר כבר לא נמצא לצערי בחנויות, אני מביא לכם כאן את כולו.
זה הפורזץ (בטנה):

וזהו האיור הראשון עם הטקסט שהוא מתייחס אליו:


אנחנו רואים בו את החור באמצע וסביבו עוד חורים רבים במכשיר של המקלחת. החור מספר לנו שהוא עזב את הטוש כי כל החברים סביבו היו סתומים.
וכאן כמובן הקורא צריך להחליט לאיזה סוג של סתומים התכוון המחבר.
אז הנה כל עמודי הספר:
























*
עיון מדוקדק מראה לנו שב-13 מקרים הצלחתי לעשות מהחור האמיתי את הראש של חורני וב-13 מקרים הוא מתפקד כחור של ממש, ואלה הם:
חור במקלחת • חור בצמיג • חור בדלי • חור בצנרת (2) • חור בסירה • חור במכנסיים • חור במלחייה • חור של עכבר • חור בבייגלה (2) • חור באוזן • חור בראש.
ופעם אחת בים הרשיתי לעצמי לעשות מהחור בועת אוויר.
אז אם שמתם לב שכמעט אין מקרים שיש בדף גם את חורני הדמות וגם חור בתפקיד של חור.
חוץ ממקרה אחד:
סריקה 28
ואז הייתה לי כמובן בעיה: איך לעצב את הראש של חורני הדמות? מאחר שזה המקום היחיד בספר שבו רואים את הדמות של חורני כשהראש שלו הוא לא החור האמיתי בספר. אז פתרתי את זה כשציירתי את הראש כמו שנראה החור האמיתי בספר (שכאילו יש דפים ברקע… לא פתרון מוצלח במיוחד אבל זה מה שמצאתי…)
ועוד פרט איורי אחד: בשני מקרים בספר השתמשתי בצילומים – האחד הוא הצמיג, והשני הוא הבייגלה.
מקווה שמצאתם עניין בניתוח העצמי…
***
עוד על העבודה המשותפת של אפרים סידון ושלי תוכלו לקרוא כאן.







נחמד מאוד. אני מכיר עוד ספרים עם חורים אבל נראה לי שזה המוצלח בהם. במיוחד אהבתי את החור בדלי ואת מקומות המגורים.
גָּדוֹל,
כִּתְפִיסָה,
כְּגִישָׁה,
וּבִכְלָל…
עד היום אני לא מבינה למה חורני נחשב לכינוי גנאי.