הנעל האבודה של יוסל
ראשיתו של עניין בנעל בודדת שעמדה על גדר אבנים ברחוב בילו. נעל שיצאה לפני זמן רב מהאופנה, וטרם חזרה אליה.
ראשיתו של עניין בנעל בודדת שעמדה על גדר אבנים ברחוב בילו. נעל שיצאה לפני זמן רב מהאופנה, וטרם חזרה אליה.
כוונתי לפיסול שמלכתחילה נועד להצחיק ולא דווקא פיסול שמצחיק אותי. ברומא למשל יש המון פסלים שאותי הם מצחיקים, אבל מי שעשה אותם ממש לא התכוון להצחיק.
האמנים שהתקבצו סביבו עסקו בעיקר בדמות האנושית וברגשות. הרבה הומור היה ביצירות שלהם
אני חושב שלא היה אמן שהשפיע יותר על האיור המודרני מאשר בראונר. גם במובן הזה שרוח העבודות שלו השפיעו גם על מאיירים שכלל לא שמעו עליו.
את הרשומה הזאת החלטתי לכתוב לאחר שלאחרונה עשיתי כמה פוטומונטאז'ים בהשפעתה של האנה הך המצוינת.
אם להודות על האמת אני לא יודע ממש מה זה "פוסט מודרניזם", ואחרי שעיינתי בספר "אנציקלופדיה של רעיונות" של דוד גורביץ ודן ערב, אני יודע עוד פחות
"כל בוקר המשרתת הגיעה עם הקפה. אני אמרתי דנקה והיא אמרה ביטה".
מי שיודע לקרוא מילים, דהיינו טקסט, בטוח שהוא "מבין" את הציור הסוריאליסטי. פסיכולוגיה הולך טוב עם מילים ו"סוריאליזם" נתפס בעיני רבים כ"פסיכולוגיה".
למרות שהייתה נשואה לוויליאם מוריס היא כנראה מעולם לא אהבה אותו. היחסים בינה לבין רוזטי, שהרבה לצייר אותה, הפכו מהר מאוד ליחסי קרבה הדוקים.