בין טכניקה לסגנון – פרק ראשון
מי שעסוק בפיתוח או אימוץ "סגנון" לעצמו במקום לתת לדברים לקרות בעצמם, מגיע מהר מאוד למניירה.
צד פחות מוכר של סטיינברג
לדברי סטיינברג, "אם אדם מבטא את עצמו דרך החברה הוא מבזבז את חייו, וזה אגב בדיוק מה שהחברה רוצה שהוא יעשה".
בין ראדא ללאדה – עוד על המאיירים הצ'כים
כמו שההיסטוריה הצ'כית ספוגה באגדות, כך גם האמנות החזותית ספוגה בפולקלור.
מאין הגיע המונופרינט?
העיסוק בטכניקות האלה הוליד איזה יציר כלאיים, והכוונה היא למונוטיפ, או מונופרינט.
אמנים מציירים את עצמם + בונוס: מסלול טיול בלונדון
איכשהו מצאתי את עצמי במרכז לאמנות קינגס פלייס, מוקף בשפע דיוקנאות עצמיים
צלחת החמאה – ובעיקר שטיינלן, הקריקטוריסט שאהב חתולים
צלחת החמאה היה עיתון סאטירי, שפרסם בעיקר קריקטורות, מתוך תפיסה שהקהל מושפע ומזדהה יותר מביקורת חזותית מאשר ממילים.
כמה פעמים ביום ישן המלך?
היינו שם שלושה: סופר שכתב את היצירה שתביס את אליס בארץ הפלאות, מאייר שנותר לו לגמד את סר ג'ון טניאל ונציג ההוצאה שייזכר לנצח בתולדות ספרות הילדים כמי שיזם את השידוך המנצח.
גיאורג גרוס – היצירה בראי החיים והישבן
מה קורה לאמן ענק, שהיה קומוניסט, ושבעקבות ביקור בברית המועצות מתאכזב מהקומוניזם – שמגיע לארצות הברית שהיא החלום הרטוב שלו – ושם הוא שוכח את כל מה שהביא לו תהילת עולם, ומצד שני לא מתחבר לעולם החדש והריקני?
הים וסאסק – מאיירים מהגרים בשנות ה-50
הרבה הומור מסוגן הגיע לאיור בהשפעת הגל הגואה של קריקטורות, ובעיקר בהשפעת גאון הז'אנר, סול סטיינברג
נשים בעיר הגברים
אם לשפוט לפי האנדרטאות בחוצות לונדון, אז כנראה שזאת עיר של גברים. בין מאות הפסלים והאנדרטאות בחוצות העיר תמצאו בקושי 15 נשים (לא כולל מלכות).