הים וסאסק – מאיירים מהגרים בשנות ה-50
הרבה הומור מסוגן הגיע לאיור בהשפעת הגל הגואה של קריקטורות, ובעיקר בהשפעת גאון הז'אנר, סול סטיינברג
הרבה הומור מסוגן הגיע לאיור בהשפעת הגל הגואה של קריקטורות, ובעיקר בהשפעת גאון הז'אנר, סול סטיינברג
ג'ודית קר הלכה לעולמה ב-22 במאי. היא כתבה ואיירה ספרים רבים, כולל סדרה על החתול מוֹג, שזכתה להצלחה גדולה. ובכלל אהבה לצייר בעלי חיים.
ב-14 השנים שבהן פורסמו הקריקטורות שלה בניו יורקר, נורית הייתה החסכנית ביותר בקווים מכל הקריקטוריסטים של המגזין.
"לא נצליח למכור את זה בדרום אפריקה, בדרום ארצות הברית ואפילו לא בצרפת ובסקנדינביה", אמרו אנשי השיווק.
השכנים האירים והסקוטים של האנגלים, שהגיעו באותה עת ללונדון, הביאו איתם את היצורים האגדיים שהיו חלק מהתרבות שלהם – האֶלפים, הגובלינים, הפיות ושאר השדונים.
אצל הצ'כים, יותר מאשר אצל עמים אחרים, קשה להפריד את האיור מהציור. זה בעיקר בגלל שהאמנות הצ'כית, ובעיקר האמנות הפלסטית, בנויה על יסודות עממיים.
כשאתם עושים סאטירה על מנהיגי ההווה יש סכנה שיתבעו אתכם תביעות דיבה או סתם ישמיצו אתכם. אבל אם אתם מעזים ללעוג על ההיסטוריה ועל המיתוסים הלאומיים, הסכנה היא שמיד תקבלו את התואר בוגדים.
אמנים ומאיירים פולנים, רוסים ואוקראינים אימצו את הקוביזם או חלקים ממנו. חלק מהם עברו לצרפת או לגרמניה, כמו למשל שאגאל, ליסיצקי, זדקין, גבו, ארונסון ואחרים. במקרה או שלא במקרה רבים מהם היו יהודים.
שייקספיר לא מתחבר בתודעתנו באופן אוטומטי עם אמן חזותי מסוים. אבל אם אמרתי שלשייקספיר אין מאייר "קלאסי", אז בכל זאת היום באנגליה ג'נטלמן מקושר מיד עם שייקספיר.
באמריקה הוציאו את ספרי הילדים שלו מתוכנית הלימודים ומרשימת המומלצים של משרד החינוך, בגלל האיורים הארוטיים שלו. מעניין שבארץ אף אחד עדיין לא עשה את זה, אולי פשוט כי לא מכירים כאן את הצד ה"אפל" הזה שלו.