מארק סימונט וחברות בין מאיירים
מהרגע שהכרתי את העבודות של סימונט הרגשתי קרבה מיוחדת למאייר הזה, שמתרחק מהליטוש והמתיקות שמאפיינים מאיירים אמריקאים.
מהרגע שהכרתי את העבודות של סימונט הרגשתי קרבה מיוחדת למאייר הזה, שמתרחק מהליטוש והמתיקות שמאפיינים מאיירים אמריקאים.
בביקורות אמנות בימינו המילה "סוריאליזם" היא לפעמים מילת גנאי. לעומת זאת, בהקשר של איור משתמשים בה הרבה ולרוב במובן חיובי
כשחיים סיפר שפיתגורס אהב להדגים בעיות מתמטיות בעזרת גולות, אותי עניינו רק הגולות, כי בילדותי בכרכור קראנו להן "בלורות"
"…נאמר לי שהמכתבים שהוחלפו בין השתיים היו דוגמה קלאסית לכמות העלבונות שאפשר להכניס לגיליון נייר מכתבים רגיל אחד".
אנחנו יודעים שבמשך שנה בן אדם יכול להשתנות בלבוש, בתספורת, בגילוח ואפילו בדיאטה, עד שגם אימא שלו לא תכיר אותו, אבל המאיירים לא מוכנים לחיות עם זה.
מי שמכיר אותי יודע שאין לי רישיון נהיגה. צרפו לזה את העובדה שלאחי המנוח אמנון היה בית ספר לנהיגה במשך 20 שנה.
מאז המצאתו הפך הרוכסן בעולם העיצוב הגרפי לאייקון חזותי שמסמל "סגירה", בדרך כלל של פִּיוֹת, או אפילו סתימת פיות.
מדי פעם אני עובר על ארון הספרים שבו נמצאים 500 הספרים שאיירתי, ואני בוחר כמה לספר עליהם. פוסט שלישי בסדרה
חוקרים רבים יודעים איך בדיוק נראה האיש הזה, שלא ידוע אם היה קיים.