מִחזוּר בהוצאה לאור – טקסטים חדשים לאיורים ישנים
בהוצאה הבינו שיש לפרודיות האלה קונים, ויצרו סדרה משלהם, אם כי פחות נשכנית.
בהוצאה הבינו שיש לפרודיות האלה קונים, ויצרו סדרה משלהם, אם כי פחות נשכנית.
כשאני קורא את הספר אני מתגעגע לכתיבה כזאת – חכמה, אמיצה ושאינה מתחנפת לילדים.
הם הפכו ליריבים רעיוניים מאחר שמונדריאן האמין באופן אידיאי רק בקווים אופקיים ואנכיים, ואילו ואן דוסבורג היה פרוע יותר ורצה להכניס למשוואה גם את האלכסון.
הרעיון, שכבר איזופוס וחבריו עלו עליו, להשתמש בבעלי חיים כגיבורי הסיפור במקום בני אדם, נותן כמובן גם לסופר חופש מסוים, אבל כאן אני מנסה להראות מה קורה למאייר.
השימוש בקווים הוא מצוין. למסתכל קשה להבחין בין קווי המתאר לקווי הצל, וזה בעיניי הישג אמיתי שמעט מאיירים מגיעים אליו.
ריקארד סיפר לי שגם השוודים החסונים נהנים מאוד להתעורר בבוקר ולחשוב שהם חולים סופניים.
קפצתי ואמרתי: "לא כך כתוב, אלא: 'יכולה וילנה כולה לנשק לי באותו מקום' ". הדרמה הייתה בעיצומה, שכן אוהבי דרויאנוב לא מוותרים בקלות.
רובינסון מדגיש בציורים שלו שלמרות שמדובר במכונות, בני האדם הם לא רק העיקר, אלא שיש יתרון גדול של עבודה בצוות.
הפעם בחרתי לספר על שלושה זוגות של יוצרים בתחום הספרים לילדים, כשכל זוג הוא מודל אחר לשיתוף או אי שיתוף פעולה.
"קורה לך לפעמים שאתה הולך מול מישהו ומנסה לפנות את הדרך וזז שמאלה ואז גם ההוא זז לשם, ואז אתה פונה ימינה ובדיוק גם הוא זז לשם..?"