פושקין – דיוקן המשורר כאיש צעיר
ארבעת אלפים דיוקנאות של פושקין אפשר למצוא במוזיאון פושקין בסט. פטרבורג.
הכישלון הגדול שלי – אליס בארץ הפלאות שלא יצא לאור
השקעתי עבודה רבה ואפילו ענקית כדי להיות מקורי. אבל אז התברר מה שכבר ידעתי – שקשה מאוד להיות "מקורי" על דרך השלילה
על עוני והומור
כאן הוא הנמיך את רכיב ההומור, אבל עדיין, בעיקר בגלל הקו המיוחד שלו, יש באיורים שלו מספיק הומור שיצדיק את כותרת הפוסט הזה.
פיישנס של גילברט וסאליבן ומשהו על אוסקר ויילד
כשהיה בן 35, לאחר שהיה פקיד במשרד החינוך ועורך דין, וכשהיה כבר מחזאי די ידוע, פגש את ארתור סאליבן והחלה השותפות הידועה ביניהם שנמשכה כעשרים שנה.
ברל אייבס והגברת הזקנה
אחד משירי הילדים האהובים שלו היה כמובן השיר על האישה הזקנה שבלעה זבוב. השיר הזה היה אמנם מוכר ואהוב גם לפני הביצוע שלו, אבל היום אצל רוב האמריקאים הוא מחובר לברל אייבס.
סיפורו של טימי, הסירה הקטנה
לפעמים מתברר שסיפור הרקע של הכנת הספר מעניין לא פחות מהספר עצמו, והוא מפנה אותי לאזורים, נושאים וזמנים שלא הכרתי.
או הנרי ואחד מסיפורי הנוכלים שלו
חלק מאוהבי הספרות האמריקאים, שקשה להם ליהנות מסיפורים שכתבו פושעים, נוטים עד היום לסבור שהוא הואשם במעילה שמישהו אחר ביצע
יעקב פיכמן והנחלת המורשת
כשהמחבר עייף מעט מן הגדולים, ומתחיל להשתעמם בחברתם, הוא יושב וכותב סיפור ועוד סיפור לילדים… …כי מי שנותן דעתו לשמח אחרים, ושימח מעט גם את לבו.
גיבורים וגיבורי משנה
אחד ההבדלים בין אגדות, סיפורי עם וסיפורי ילדים לבין ספרות הוא החיסכון בגיבורים.
סטודיו פוש-פין וכתב העת הסאטירי מונוקל
בין השאר הביא הסטודיו הזה לעולם העיצוב הגרפי קשר חזק לאיור וכן עבודה עם ריבוי פונטים