החתול בקומיקס
כשאני מנסה לחשוב "קומיקס" כמאייר, אני בדרך כלל מגיע לפרודיה. אבל עם החתול במגפיים סוף-סוף ניסיתי להיכנס לתחום.
ריאיון עם צחי פרבר
הבטתי באיור והבנתי שנפשי יוצאת אל הגרוטסקי, אל המוגזם, אל הדבר שלא מחקה את המציאות בצורה ברורה.
מעוללות הארכיון
מצאנו איורים, מכתבים ומסמכים רבים שלא זכרתי מתי ובאיזה הקשר הם נעשו וגם איורים וסקיצות שהזכירו לי דברים שכבר שכחתי.
שחור בעיניים 94
שחור בעיניים עסק ביחסים בין חילונים לדתיים, או יותר נכון: איך חילונים רואים את הדתיים.
פרידל שטרן – על רקע יוצרות קומיקס מארה"ב
מעניין מה היה קורה לסגנון של פרידל לו הייתה מגיעה לארצות הברית במקום לישראל
מאיירס ולה-טאן – איך הם משתמשים בקו
האחד לא נזקק למסגרות; השני לא מראה לנו את העיקר ועלינו לנסות ולפענח
נקודת המבט – איפה נמצא המאייר? ומי שולט במי?
היתרון של הצייר או המאייר על המצלמה, שהוא יכול לתעתע בפרספקטיבה.
עבר ועתיד באיור ההולנדי
אם האמנים בני זמננו מנסים לקחת אותנו לעולם העכשווי ואפילו העתידי, מבין המאיירים יש רבים שמנסים להשאיר אותנו בעבר, ולפעמים אפילו בעבר שלא היה קיים.
ריצ'רד ניוטון הצעיר – על מלכים, כמרים וזונות
מי שזוכר שבשנת 1873 נבחר באנגליה ראש ממשלה בן 24, לא יופתע לשמוע שהקריקטוריסט החשוב באנגליה בתקופה ההיא התחיל את חייו המקצועיים כשהיה בן 13 ומת בגיל 21.
פייפר וג'סטר – עוד חיבור קלאסי בין סופר למאייר
בעיקר אהבתי את היכולת שלו ליצור סיפור מהמצבים הפשוטים ביותר ולא לפחד שהקוראים שלו ישתעממו בגלל שכמעט אותו ציור מופיע עשר פעמים.