עבר ללא נוסטלגיה
לרגל יום ההולדת ה-78 שלי עיצבתי 19 עטיפות לספרים שאהבתי מאוד כקורא צעיר, ושאני חוזר אליהם גם היום. חלק מהם מוכרים מאוד ואחרים קצת פחות.
רפואת שיניים – נושא נפלא לציור
כשכתבתי את הרשומה על ג'ורג' קרוקשאנק כמעט שלא התייחסתי לספרים ההומוריסטיים שכתב וצייר. היום ידועות שתי קונצרטינות הומוריסטיות של קרוקשאנק.
חורים באוזון
מדי פעם אני מפרסם כאן רעיונות לספרים שלא יצאו. בעבר היה למו"לים, ואולי גם לקוראים, עניין בספרי הומור ולי היו רעיונות רבים.
קרוקשאנק נגד דיקנס – מי הגה את אוליבר טוויסט?
כאשר ג'ורג' קרוקשאנק, גדול הקריקטוריסטים והמאיירים באנגליה של המאה ה-19, שכב הוזה ימים ספורים לפני מותו, הוא מלמל: "ומה יהיה עם הילדים?" אשתו אליזבת אמרה: "הוי, כמה הוא מבולבל, הרי אין לנו ילדים…"
עיר הפלאות – תל אביב בת עשרים
מי ייתן ויכולתי לספר לכם מי עיצב את הכריכה הזאת:
המצאות – האישה שעפעפה בעיניים ונראתה טיפשה
אני פותח בזאב ז'בוטינסקי. אבל כפי שרבים ממי שנחשבים ממשיכי דרכו עזבו אותו די מהר, גם אני אפרוש ממנו מיד.
על דמוקרטיה וצנזורה
פעם, כשעוד היה דבר כזה שקראו לו צנזורה על סרטים ומחזות,
פרנץ מזרל – מסע של תשוקה
כאשר התבקש תומאס מאן לציין איזה סרט עשה עליו את הרושם הגדול ביותר הוא אמר:
ממשלת הצלליות – משר האוצר של מאדאם דה פומפאדור ועד אלברט אלמוזנינו
הסיפור הבא יישמע לכם כמו איזו המצאה שמישהו המציא לשעשועון טלוויזיה:
מה שהמוח זוכר ומה שאני רוצה לשכוח*
[זוהי רשומה שהתפרסמה כבר באתר הישן] יש לי חבר, יוסי חלמיש שמו, שעוסק בחקר המוח.