צ'רלס אדמס והלן הוקינסון – שני סוגים של הומור חזותי
ארשה לעצמי להגיד שיש סוג של קוראים שקשה להם לקבל, אפילו בדמיון, מציאות אחרת או מציאות אלטרנטיבית, ואלו בדיוק האנשים שלא ייהנו מאדמס.
עודד בורלא – הקטטה עם המטאטא
למרות שאביגדור המאירי, בספר חכמת הבהמות, הקדים את בורלא בכתיבה של נונסנס לילדים, עודד בעיניי הוא נסיך הנונסנס הישראלי.
אנדריי צ'צ'וט – קריקטוריסטים מאחורי הסורגים
וההשפלה, שמקורה לא רק ברשעות אלא גם בטיפשות, מכינה אותנו לעידן שבו קריקטוריסטים יבלו בכלא גם בארץ
המאיירים של אוסקר ויילד
כמה השפיעה התנועה האסתטית על האיור, וקצת רכילות של התקופה
האיש שהמציא את חג המולד
האנגלים אוהבים כמובן להשתמש ברוחות רפאים שיש להן מידע שאין לבני אדם רגילים. בספרות זה היה קיים אפילו לפני המלט, ובסיפור הזה דיקנס מביא את הסיטואציה הזאת לשיא.
אֹהד זמורה, מו"ל וחבר יקר
הרשומה הזאת שייכת למגירת ה"געגועים". אביא כאן כמה דברים שאמרתי וכתבתי עליו וכמה דברים שכתבו עליו אנשים אחרים שהכירו אותו
כרטיסי הברכה של יוניסף
מה קרה בעולם שלמד לבדוק "מה הקהל אוהב"? או אם תרצו, מה הנזק שה"שיווק" עושה לאמנות?
התמרסונים המופלאים והוצאת גאברבוכחוס
הרבה אפשר לכתוב על התמרסונים המופלאים. בפוסט הזה בחרתי להתרכז בעיקר בהוצאת גאברבוכחוס ובאיורים של השניים.
שתוק טיפש אמרת שטות, בעצמך אתה סמרטוט! – זה היה בחנוכה
נס גדול היה פה – זה היה שמו המקורי של השיר, אבל לפעמים החיים חזקים מהיוצר, ורוב האוהבים של השיר הזה מעדיפים את צירוף המילים "זה היה בחנוכה"
לוין קיפניס מתארח בדבר אחר
ראו, אני כמחבר אליעזר והגזר, נחלץ אני לכם לעזר, ומגיש על מגש כסף מגילה-מגעילה, ומרשה לכם לנסר, לחסר, לקצר, לגהץ, לחבץ, לשפץ…