איורים לספרים של חיים שפירא
כשחיים סיפר שפיתגורס אהב להדגים בעיות מתמטיות בעזרת גולות, אותי עניינו רק הגולות, כי בילדותי בכרכור קראנו להן "בלורות"
כשחיים סיפר שפיתגורס אהב להדגים בעיות מתמטיות בעזרת גולות, אותי עניינו רק הגולות, כי בילדותי בכרכור קראנו להן "בלורות"
הסאטירה הבריטית חצתה כבר מזמן את גבולות "הטעם הטוב", אבל לראות ממש את הבובות הגרוטסקיות האלה מתנועעות ומדברות – זה היה שיא חדש.
גם מי מכם שאוהב סמלים סתומים או מעורפלים וחיבורים לא מקובלים, שאפשר לתת להם את הכינוי "סוריאליזם", ימצא שפע מאלה אצל גארוסט
אני לא הכרתי עוד מישהו שהיו בו שילוב של טוב לב, נדיבות, חוכמה וכישרון, ועם כל זה הייתה בו צניעות אמיתית וחוסר עניין וצורך להתבלט.
אנחנו יודעים שבמשך שנה בן אדם יכול להשתנות בלבוש, בתספורת, בגילוח ואפילו בדיאטה, עד שגם אימא שלו לא תכיר אותו, אבל המאיירים לא מוכנים לחיות עם זה.
מי שמכיר אותי יודע שאין לי רישיון נהיגה. צרפו לזה את העובדה שלאחי המנוח אמנון היה בית ספר לנהיגה במשך 20 שנה.
מחרתיים יחול יום ההולדת שלי. אז בלי קשר לזה ואולי גם עם קשר, את הרשומה הזאת אני מקדיש לעסקים.
לא פעם שאלו אותי אנשים בתמיהה מהי הסיבה שאני מתחמק מלפגוש אנשים ששמם הולך לפניהם.
מאז המצאתו הפך הרוכסן בעולם העיצוב הגרפי לאייקון חזותי שמסמל "סגירה", בדרך כלל של פִּיוֹת, או אפילו סתימת פיות.
יש מאיירים שמדגימים למאיירים שטחיים כמוני, שמאיירים לילה כמשטח צבע אחיד, שהלילה הוא לא רק שחור ולבן.